טמבורטקס נראה כמו בועות קטנות והיה נחשב לטקסטורה מודרנית. החומר עשוי מתערובת אקרילית איתה היו מורחים את הקירות הפנימיים על מנת ליצר את האפקט של הבועות.
כיום נהוג לעצב את הבית בסגנון חלל נקי ופתוח. רוב הלקוחות מעדיפים קירות חלקים.
בנוסף, הטמבורטקס אינו מתאים לעבודת עיצובים בגבס.
בדירות ישנות עדיין יש טמבורטקס על הקירות ואפילו שפריץ גס על התקרה.
בהרבה מהמקרים הלקוח מזמין קבלן להעריך עלות עבודת החלקה של הקירות, אולם ברגע שהוא מבין את היקף העבודה, הוא מעדיף לקצר את התהליך על ידי צביעה בלבד.
יש מספר פתרונות:
1. המסורבל והיקר ביותר הוא שימוש במבער וגירוד הטמבורטקס.
2. טיח גבס יכול להיות פתרון זול וטוב, מאחר והחומר זול וניתן לעבוד איתו בנוחות.
3. שליכט אקרילי בגר (נירלט), שהוא קצת יותר יקר וצריך לדעת לעבוד איתו.
כך או כך, הקירות זקוקים לעבודת הכנה, שיוף עם דיסק ויש לשרוט מעט את השטח.
לאחר מכן,יש למרוח שתי שכבות בונדרול סופר על מנת להכין את השטח לשפכטל.
אחרי שימוש באחד מהפתרונות המוצעים מעלה, יש לחזור על השפכטל בעוד מספר שכבות עם שפכטל אמריקאי עד לגימור מושלם.
רק אחרי יומיים של יבוש סופי, רצוי להתחיל עם מריחת הצבע ואם ניתן, יש למרוח עוד שכבת בונדרול על מנת להגיע לתוצאה מצויינת.
מהצד שלנו כקבלנים:
כשאני רואה טמבורטקס אני יודע שיש לי בעיה !
הלקוח ברוב המקרים לא מעריך נכון את היקף העבודה הנדרשת ואת כמות השכבות של השפכטל עד לסיום מושלם.
במקרים של שפריץ גס בתקרה, רצוי לנסות ולישר את פני השטח על ידי סיתות עם גרזן או פטישון עם אזמל רחב. המטרה להשיג משטח ישר יותר ואחיד כך שיהיה יותר קל בהמשך, עם מריחת שכבות של טיח גבס.
ניתן למרוח כל חומר ממשפחות הגבס והחומרים על בסיסים אקריליים, המותאמים לצורך הידבקות טובה לטמבורטקס. למעשה לאחר החלקת השטח ניתן יהיה לצבוע מחדש את האזור ולקבל קירות חלקים ומחודשים.
מי שמעוניין בצביעת שפריץ:
אופי העבודה תלוי במצב השפריץ ובאם חיצוני או פנימי.
יש לנקות את השפריץ עם מברשת.
לדלל את הצבע ב 50% ואם עדיין הרולר לא "רץ" על הקירות, אז צריך להמשיך ולדלל.
לחזור עם שכבה שנייה פחות מדוללת.
על הרולר להיות עבה במיוחד וחשוב לערבב טוב את הצבע.
את הקירות הפנימיים רצוי לצבוע בצבע אקרילי.