חידוש שפריץ- מהו השפריץ הצמנטי?

שפריץ צמנטי הינו שכיח במיוחד בישראל, וניתן להשתמש בו במגוון שיטות גימור שונות. השימוש התדיר בשפריץ צמנטי נובע הן מחוזקו, הן בשל הדקורטיביות שלו והן מעמידותו לאורך של שנים רבות. השפריץ הינו תערובת של חול ומלט ליצירת תרכובת של בטון, שאליה מוספים קוורץ ודבק לקבלת שכבה חזקה ועמידה אף יותר. אחת משיטות הגימור מוכרת בשם "שפריץ לחוץ", כשהשם נובע מלחיצת השפריץ באמצעות מאלג' במהלך שלבי ההתזה לשם יצירת האפקט העיצובי. עבודת השפריץ מתבצעת באמצעות מכונת התזה ידנית בעלת שתי אפשרויות התזה, שהאחת נועדה להתזה חלשה ליצירת גימור עדין יותר, והאחרת שמתיזה גושי חומר בעלי מרקם גס יותר. התזת השפריץ מתבצעת בתנועה איטית, תוך כדי סיבובו של גלגל שיניים פנימי שמתיז את החומר. באופן עקרוני יש ליישם את השפריץ על שכבת טיח מיישר, לאחר מריחת שכבת פריימר המשמש כחומר מקשר בין מגוון החומרים השונים, ובעל מרכיב קריטי בחיזוק התשתית, במיוחד כשמדובר בקירות מתפוררים או בעלי רטיבות. לאחר ייבוש שכבת פריימר מתיזים שכבת שפריץ אחת, ולאחר ייבושה מיישמים את שכבת השפריץ הנוספת. בתום ביצוע העבודה חובה לבצע אשפרה במהלך מספר ימים למניעת מצבים של סדיקה בשכבות השפריץ.

להמשך קריאה על שיקום מבנים מסוכנים ומעטפת חיצונית..

מתי יש צורך בחידוש השפריץ?

מרבית קירות המבנים הישנים בישראל מצופים בשכבות של טיח שמעליהן יישנו שפריץ צמנטי. הבלאי הטבעי במרוצת השנים מוביל להתפוררותו של השפריץ הישן ומתעוררות בעיות של איטום ורטיבות. מרבית בעיות האיטום מתחילות בדירות הנמצאות בקומות העליונות של הבניין, אך ככל שהשנים חולפות מתפשטות בעיות הרטיבות באזורים אחרים על קירותיו של הבניין, ומתחילה תופעה של קילופי טיח וסדקים נרחבים. כיום קיימים בשוק ציפויים חדשניים הניחנים בגמישות גבוהה במיוחד, זאת על מנת להוות גישור מעל פני הסדקים. יחד עם זאת, בניגוד לציפויים החדשניים המאפיינים את הבנייה החדשה והמתקדמת, מרבית קירותיהם של המבנים הישנים אשר נבנו לפני עשרות שנים כוללים שפריץ צמנטי שאינו גמיש, כשהקירות נוטים לספוח רטיבות אל תוכם בשל היותו של אותו השפריץ חומר סופח וסופג. הגשמים הממושכים מובילים לחלחול הרטיבות אל תוך הקיר עד למצב של רטיבויות בקירות הבית הפנימיים. שינויי טמפרטורה קיצוניים והתקררות הקירות החיצוניים שספחו אל תוכם רטיבויות עשויים ליצור גם בעיות של עיבוי בקירות הפנימיים של הבתים הללו. נזקי רטיבות הדרגתיים, מזעריים ככל שיהיו, מובילים עם השנים לתופעה של קילופים ולהתפוררותם ונשירתם של טיח ושפריץ, תופעה המאיצה את חדירת הרטיבות והבלאי של הקירות.

 

תהליך חידוש השפריץ הישן

השפריץ הינו מעין בטון דקורטיבי, ובטרם התחלת תהליך החידוש חובה לשטוף היטב את הקירות בלחץ מים, במטרה לנקות את פיח המכוניות, השמנים, הצבעים ומגוון החומרים השונים אשר נדבקו ונספחו אל קירות במרוצת השנים. במצבים בהם השפריץ הישן עשוי להתנתק מן הקירות, וכן במצבים בהם ההתזה בעבר בוצעה על שטח שאינו נקי או לחלופין הקירות הספיקו לספוג רטיבות והלבנים הינן בשלבי התפוררות, אזי מומלץ להכין את השטח בטרם ניגשים אל שלב ההתזה. הפעולות כוללות גירוד חלקי שפריץ רופפים וחיזוק התשתית באמצעות שימוש במפרטים מתאימים. במצבים בהם השפריץ הישן הינו מקובע וחזק, ניתן לדלג על פעולת הגירוד ולהתחיל ישירות עם הניקוי בלחץ מים והתזת החומר החדש. חשוב להדגיש כי במהלך חידוש השפריץ הישן חשוב להתייחס אל מספר גורמים מרכזיים שכוללים קילוף כל חלקי הטיח או השפריץ הרופפים, ולאטום את הסדקים מעבר לשכבת הטיח. איטום סדקים "זריז" במעטפת החיצונית בלבד יוביל לכך שרטיבות אשר נספגה בקיר תעקוף את חומר המילוי אשר הונח בסדק, ותחדור אל קירותיו הפנימיים של הבניין  דרך אותו הסדק אשר לא נאטם כהלכה. בקירות בהם נתגלו פגעי רטיבות, יש לנקוט בפעולות מנע עתידיות כמו הספגה בחומר איטום שקוף וכדומה. חשוב להדגיש כי ביצוע תיקוני איטום מקומיים לאחר תהליך החידוש של השפריץ הישן ובכלל, כמעט בלתי ניתן ליישום מבלי שהתיקונים הללו יבלטו למרחקים. על כן, בנסיבות בהן עולה הצורך במקצה שיפוצים רחב היקף, אזי מוטב לשקול את כדאיות ביצוע חידוש השפריץ, ולהעדיף ביצוע שיפוץ חיצוני היקפי לכל מעטפת המבנה.