צביעת לוחות בטון

אחת מהבעיות האופייניות לרצפות מבטון או לוחות בטון נוגע לעובדה שהן משחררות אבק ועשויות להוות בעיה משמעותית בעיקר במתקנים תעשייתיים כמו האנגרים, מחסנים, מוסכים, חניות וכדומה.

גרגירי האבק מהווים סכנה בריאותית לכל מי ששוהה בסביבת העבודה, ועלולים בנוסף להצטבר ולפגוע בציוד ובמכונות, כשהדבר מצריך הקצאה לא מבוטלת של כספים ומשאבים לניקיון ואחזקה.

אבק הבטון נובע מהשתחררות של חלקיקי סיד ומלט כשלוחות הבטון נחלשים ומתחילים להתפורר, כשהתופעה לא רק מביאה לשחרור האבק אלא גם חושפת את הלוחות לכימיקלים ולשחיקה מואצת.

בשלבים מתקדמים ניתן לראות ברזלי זיון חשופים אשר מפתחים האצה של הקורוזיה בתוך הלוחות ומתחיל תהליך הסדיקה והתפוררות מואצת של החומר.

אחד מהפתרונות לבעיה זו הוא ציפוי של משטחי בטון חדשים וישנים בשכבות של סילר כמו ליטורין (LITHURIN) שמעורר תגובה כימית וגורם לחלקיקי הסיד החלשים שבלוחות הבטון להיהפך לקשים כגרניט עד לעומק המשטח, תוך העלאת צפיפותו, עמידותו וקשיחותו של המשטח במאות אחוזים בהשוואה למצב הקודם.

צביעת לוחות בטון: סוגי הציפויים לרצפות יצוקות

ההחלטה הנוגעת לבחירת סוג מערכת הציפוי שתיושם להגנה על משטח הבטון צריכה לקחת בחשבון כמה פרמטרים מקצועיים בנוסף לשיקולי מחיר כלכליים, תוך התאמת המערכת לייעוד של הרצפה ואופי השימוש בה. הבאנו להלן סיווג של כמה מהמערכות לציפוי רצפות יצוקות:

ציפוי בעובי דק– חומר ציפוי לשכבה בעובי של עד 1 מ"מ ומכיל לרוב 2 רכיבים, המושתתים על שרף פוליאוריטני או אפוקסי. החומר משווק בגימור מט או מבריק והרכבו קובע את מידת העמידות המכנית והכימית.

מערכת המתאפיינת פילוס עצמי– מערכת המתפלסת בצורה אחידה ומותאמת ליישום שכבה בעובי שבין 2-3 מ"מ. המערכת מכילה תערובת של שרפים פוליאוריטנים או אפוקסיים, וכן מלאנים איהנרטיים עם אופציה לגיוון והיא מקנה גימור במראה מבריק.

דייס אפוקסי– מערכת המתאפיינת בעמידות בפני שחיקה וחוזק מכני גבוה, והיא מותאמת לשכבה בעובי שבין 3-15 מ"מ. המערכת מורכבת משרפים פוליאוריטנים או אפוקסיים, בתוספת של אגרגטים מדורגים, ואפשר להזמינם בתוספת של פיגמנטים צבעוניים.

מערכת צמנטית– מותאמת לשכבה בעובי של 5-40 מ"מ. ישנם כיום מערכות ציפוי מתקדמות על בסיס צמנטי שמקנות ללוחות הבטון חוזק מכני גבוה במיוחד ומאפשרות שימושים לצרכים תעשייתיים. שיטת היישום מייצרת גמר חלק גם כשפני המשטח המקוריים בלתי ישרים.

מערכת דקורטיבית– ליישום ציפוי בעובי של 2-4 מ"מ. חלק גדול מהמערכות הדקורטיביות כוללות תערובת שרפים אפוקסיים או שרפים מטאקרילטיים ומלאנים איהנרטיים צבעוניים. היישום מבוצע במספר שלבים, כששכבת הסילר העליונה מעניקה למערכת גמר עם חספוס עדין (כמו קליפת תפוז) כנגד החלקה או שריטות בשינוע כבד. להקניית מראה דקורטיבי, ניתן להוסיף פתיתי שיש בתוספת של שרף אפוקסי וללטש את פני המשטח לקבלת גימור במראה חלק.

בדיקה תחזוקתית

קיימות כמה בדיקות שניתן לערוך לצורך הערכת חוזקם של הלוחות, שחלקן מערבות מכשור יקר ואו מצריכות שליחה של חלקי חומר למעבדה לצורך בדיקה צפיפות וטיב הבטון.

עם זאת, ישנן מספר טכניקות פרקטיות שניתן להסתייע בהן תוך שימוש בציוד בסיסי בלבד, כמו שימוש בסכין יפנית. יש לשרוט את המשטח לאורך של כ-30 ס"מ ובקו ישר, כשבמהלך החיתוך יש לשים לב לעומק חדירת הסכין, פשטות החיתוך והיווצרותם של אבקה או שבבים. במידה וישנם אבקה או שבבים, ובפרט אם המשטח משמש להסעת כלי רכב כבדים, כדאי לבצע תיקונים נקודתיים בחיזוק הבטון ואו חידוש מקטעים ביציקות חדשות.

יש לבדוק אם מופיעים סדקים בלוחות ובפרט בקירות בטון שם יכולה להיות חדירת רטיבות לתוך המבנה, סדקים גם מראים לנו שהבטון התפרק וסביר להניח שהברזל בפנים סובל מקורוזיה והינו פעיל ומסוגל לפרק את הלוחות.

מפרט לצביעת לוחות בטון ועמודים:

1. יש לסתת חלקי בטון רופפים ולגלות ברזל חשוף.

2. יש להבריש ברזל גלוי במברשת פלדה.

3. שוטפים את הקירות בלחץ מים גבוה.

4. משקמים את הבטון לפי מפרט לשיקום בטון עם חומרים כמו של סיקה ועוד..

5. מילוי סדקים בחומר גמיש ואיטומם.

6. יש לבצע התזה של יסוד קושר בהתאמה עם סוג הצבע הסופי.

7. מבצעים שכבת יסוד ראשונה לצבע (בדרך כלל חומר מדולל יותר).

8. מבצעים שכבת צבע סופית עבה.

9. לפי סוג החומרים ישנו הצורך לפעמים בשכבה נוספת של סילר לסיום.