כיצד ישראל נערכת לקראת רעש האדמה הבא?

על רקע רעש האדמה החזק שפקד את נפאל הוחלט לקיים יום עיון במחלקה להנדסת בניין מטעם המכללה הטכנולוגית "הנדסאים באריאל'. האירוע סוקר על ידי יובל נבו ופורסם בעיתון "מבנים".

כושר הספיגה של מבנים לרעידות משנה נפגע משמעותית

לדברי המומחים, רעידת אדמה חזקה בישראל צפויה לגרום לנזקים קשים במבנים ישנים ובכאלו שלא נבנו בהתאם לתקן עמידות בפני רעידות אדמה, ולגבות קורבנות רבים. מחיר נוסף עלול להיגבות בעקבות גל צונאמי גדול, היות והים התיכון מסווג במקום השני ברשימה השחורה של ימות ואוקיינוסים בעלי פוטנציאל גבוה לצונאמי, בדיוק מתחת לאוקיינוס השקט הממוקם ראשון ברשימה. ד"ר מתי אדן, מרצה בכיר וחוקר מטעם הפקולטה להנדסה אזרחית במכללת אריאל הציג את הנושא והצהיר כי "רעידות המשנה אשר פוקדות אותנו לאחר שהתרחשה רעידת האדמה הראשונה עשויות להיות מסוכנות יותר מהראשונה, היות וכושר הספיגה של מבנים לרעידת אדמה נוספת, זאת לאחר שכבר ספגו את רעש האדמה הראשון יורד בצורה משמעותית. לפיכך, מיד לאחר התרחשותה של רעידת האדמה הראשונה, חשוב לערוך סקר ראשוני בנוגע למצב המבנה ולהחליט אם הוא ראוי לשימוש, או שיש לפנותו ולהרסו".

""לא רעידות האדמה הן שהורגות אלא המבנים

ד"ר אדן, המתמחה בהנדסת רעידות אדמה, הערכת נזקים במבנים, חקר כשלים והנדסת חילוץ, פיתח תורה להערכת מבנים בעקבות רעידות אדמה ומשמש כיועץ במערך ההנדסה של פיקוד העורף. ד"ר אדן הסביר במהלך יום העיון: "ידוע בוודאות שרעש אדמה חזק עתיד בקרוב לפקוד את ישראל. אין לנו מידע בנוגע למוקד הרעש, המועד המדויק ועוצמתו, אך ישנן הערכות לגבי השפעותיו. ברור לנו שרעידה חזקה תגרום לפגיעה גדולה הן בנפש והן במבנים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא רעידות האדמה הן שהורגות אלא המבנים. מדובר בכאלו שלא תוכננו ונבנו על פי תקן עמידות כנגד רעידות אדמה. כמו כן, צפויים גם נזקים כבדים לתשתיות המים, החשמל, הכבישים וכדומה, בנוסף לפוטנציאל הגבוה לצונאמי".

קריסת המבנים הישנים אינה יוצרת חללי אוויר גדולים במידה המאפשרת הישרדות

מרעידות אדמה חזקות בעולם ניתן ללמוד שמבנים ישנים "לא שלודים", הבנויים מבטון לא מזוין, אבן, לבנים, וכל מבנה שלא תוכנן על פי העקרונות המודרניים לעמידות מפני רעידת אדמה, עשויים להינזק ולגבות קורבנות רבים. אופי ההרס המאפיין מבנים אלו כולל ריבוי של חלקי בניין בצפיפות גדולה, עובדה המצמצמת בשיעור ניכר את הסיכויים לאיתור לכודים חיים, היות וקריסת אותם מבנים אינה יוצרת חללי אוויר גדולים במידה המאפשרת הישרדות, בנוסף לעבודת החילוץ קשה אשר גוזלת זמן יקר, בשל הצורך בעבודת כפיים לפינוי חומר רב.

ועדת היגוי להיערכות לקראת רעידת אדמה

מדינת ישראל החלה בהיערכותה לאחר הרעידה שפקדה את טורקיה בשנת 1999, והקימה ועדת היגוי להיערכות לקראת רעידת אדמה. הוועדה מתמקדת, בין היתר, בתחום התכנון של מבנים חדשים והעלאת עמידותם של מבנים קיימים, בנוסף להכנות הנוגעות לתגובה מהירה, יעילה ונרחבת לאחר הרעידה, על מנת שניתן יהיה להתמודד בהצלחה עם מאות אלפי מבנים שנפגעו במסגרת זמן מהירה וקצרה ככל שניתן.