קבלן שיפוץ בניינים

הזינוק בכמות הדירות להשקעה משפיע הן על מחירי הדיור והן על אופיים של אזורי המגורים. מדובר בתופעה שלילית בעיקרה המתאפיינת בשכונות רפאים בעלות מבנים מוזנחים המאוכלסים על ידי שוכרים ארעיים. הכתבת דפנה ברמלי-גולן מעיתון גלובס חקרה את הנושא.

דירות רפאים לצורכי נופש

מדובר בתופעה כלל ארצית. בתל אביב עצמה ניתן להבחין באותותיה בעיקר ברחוב הירקון וברחובות הנושקים לו ולסביבותיו הצופים אל הים. זהו אזור הנחשב למבוקש במיוחד בקרב תושבי חוץ העשירים, אשר רוכשים דירות רפאים לצורכי נופש, בהן הם מתגוררים ימים ספורים מדי שנה בעת שהותם בארץ, ומתוך ציפייה להשבחת הנכס שברשותם ולאפשרות של מכירתו ברווחים נאים. המשקיעים העשירים הללו ברובם אינם מעוניינים בתשואה מהשכרה, שהרי היא מגוחכת בהשוואה לערך הנכס, והם אינם מעוניינים גם בקשירת גורלם אליה, אלא בפוטנציאל הכלכלי הגבוה שבעסקת הנדל"ן בלבד.

האדריכל אודי כרמלי: "תל אביב הינה עיר לכל החיים"

בעיריית תל אביב מביעים חשש מזליגת התופעה אל רחובות סמוכים, אף שלטענתם מדובר בתופעה שולית בלבד. "במידה והתופעה תתרחב, החשש הוא לפגיעה ב"עמוד השדרה הקהילתי", אומר האדריכל אודי כרמלי, המתפקד באגף תכנון בעיריית תל אביב כסגן מנהל, ומסביר: "בשלב שמתחילה להירקם קהילה אשר כל חייה סובבים את אותו הרדיוס, הקהילה הזו מורכבת הרבה יותר מאנשים אכפתיים. תל אביב הינה עיר לכל החיים. אנשים נולדים בה, מתחנכים, מתגייסים לצבא, מבלים, מתחתנים, מקימים משפחה ומזדקנים, הכול ברדיוס של קילומטר. ברגע שישנם מספיק תושבים בעלי זיקה לאותה השכונה, ניתן לבסס את עמוד השדרה הקהילתי שלה, ובנסיבות הללו, גם הריבוי בשוכרים לא יצליח לערער את עמוד השדרה הזה. מנגד, ככל שהתופעה של משקיעים "כבדים" או רוכשים זרים, שאין להם כל זיקה אל השכונה מתרחבת, עלול כל זה ללכת לאיבוד".

הקשר שבין מספר הדירות להשקעה למידת ההשפעה על רמת התחזוק של הבניינים

את מידת חוזקו ויציבותו של עמוד השדרה הקהילתי יכולות הרשויות המקומיות לנתח בהתאם למדד המכונה 106. העיקרון של המדד הינו מספר הפניות למוקד העירוני במצבים של מפגעים ציבוריים, עניין אשר מצביע על רמת האכפתיות של התושבים. המדד מהווה גם דרך לדעת מהו שיעור הדיירים שהינם גם הבעלים של אותן הדירות בשכונה. באופן טבעי, במידה ואתם מתגוררים בנכס שלכם, שהרי טבעי שתהיו אכפתיים יותר בנוגע למפגע כלשהו בשכונה בהשוואה לשוכרים ארעיים או בעלי דירות שאינם מתגוררים בהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הדירות המושכרות בתל אביב הוא כ-55%, כשבשנים האחרונות התופעה הזו רק הולכת ומתרחבת. מטרת הכתבה הזו היא לבחון את הקשר שבין מספר הדירות להשקעה למידת ההשפעה על אופי השכונה ורמת התחזוק של הבניינים.

"ככל ששיעור הדירות המושכרות גבוה היותר, כך מצב התחזוקה יורד"

מחקר שנערך מטעם הפקולטה לבינוי ערים וארכיטקטורה בטכניון מעלה שישנו קשר דרמטי בין הבעלות על הבתים וההתייחסות לסביבת המגורים מצד הדיירים. החוקרת נעה פראוור שערכה את המחקר מציינת כי "מי שמקדם את השיפוצים בבניין הם לרוב בעלי הדירות המתגוררים בנכס שלהם, בעוד שבעלי הדירות המשכירים את דירותיהם מתנגדים, וככל ששיעור הדירות המושכרות גבוה היותר, כך מצב התחזוקה יורד", וניתן להוסיף לסיכום כי בתי המשפט גדושים בתביעות משפטיות על רקע סכסוכי שכנים בתחום, ובינתיים מצב הבניינים רק מתדרדר.

 

לקריאה על שיפוץ בניינים ותחזוקה..

השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם עם הצעת מחיר!
Call Now Button