המדינה עסוקה בחלטורות במקום להתמקד בהכשרת עובדים לענף הבנייה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מרץ השנה קובע שממשלת ישראל רחוקה עדיין מיישום ההמלצות לטיפול בכשלים הנוגעים לתכנונם של מבנים, בנייתם ובטיחותם. האסון באולמי וורסאי שהתרחש לפני 11 שנים שבו נהרגו 23 חוגגים כמו גם קריסת המרפסות בחדרה הינם רק קצה הקרחון. מחקר שהוזמן מטעם הטכניון מעלה ממצאים קשים המראים כי ליקויי הבנייה מתקיימים ב-100% מהמבנים החדשים, כשהכול מתחיל ונגמר במילה אחת: חלטורה.

סיפור קפקאי

תשמעו סיפור מעניין: יזם רוכש קרקע במטרה לבנות מספר מבנים למגורים. מכיוון שמדובר ביזם מכובד ובעל מוניטין, הוא פונה אל חברה קבלנית מכובדת על מנת שתבצע עבורו את הפרויקט בשטח. לחברה הקבלנית והמכובדת יש את כל הידע והציוד הנדרש אך חסרים לה עובדים, על כן פונה אותה החברה הקבלנית אל גורם בעל אישורי העסקת עובדים מהשטחים, שפונה בתורו למאכר כדי שימצא פועלים מעבר לקו הירוק. המאכר מארגן קבוצת פועלים, ואף דואג להשכרת שירותיה של חברת הסעות שתהיה אמונה מידי יום על איסוף הפועלים מהכפר אל אתר הבנייה. מכל קבוצת פועלים הזו יישנו בחור פלסטיני אחד, המהווה, למעשה, האדם היחידי שעבר הכשרה כלשהי בבנייה, ועל כתפיו יצוק הפרויקט כולו. ומה הנמשל בסיפור הקפקאי הזה? הנמשל הוא שענף הבנייה הישראלי מהווה, למעשה, חלטורה אחת גדולה.

"ענף הבנייה כבר מזמן אינו לואו-טק. אתה חי כנראה בעולם של אתמול"

בישראל מודל 2015 אין כל הכשרת עובדים, קיים מחסור חמור בידיים עובדות ואין שום רגולציה המסדירה את התחום, ואחר כך מתפלאים על הריבוי בתאונות העבודה וליקויי הבנייה החמורים בענף. בישיבת הממשלה שהתקיימה בחודש אוקטובר 2014 פרץ ויכוח סוער בין ראש הממשלה לשר סילבן שלום שנגע לחינוך המקצועי. "אתם מעוניינים בפתיחת בתי ספר למקצועות הבניין והפחחות על מנת להנציח את הפערים", זעק השר שלום אל עבר הנוכחים, והטיח בראש הממשלה "שלח את הבנים שלך להיות בנאים". התשובה של בנימין נתניהו הייתה: "ענף הבנייה כבר מזמן אינו לואו-טק. אתה חי כנראה בעולם של אתמול".

מדינת ישראל נמנעת מהסללה כדי שלא להיחשד בגזענות

בנקודה הזו נתניהו צודק. ענף הבנייה הפך לתחום טכנולוגי מתקדם, שבו כבר לא משרטטים תכניות מתאר הנדסיות מעל לדפי ציור וגם לא מערבבים בידיים את הטיח, אך עבור הישראלים נחשב ענף הבנייה לתחתית מבחינת מדד היוקרה המקצועית, ובמקום לנסות ולשנות את התדמית הציע השר ישראל כץ להגדיל את מספרם של העובדים הזרים, בעוד יאיר לפיד הגיע אל המסקנה שישראלים לעולם לא ייפנו אל המקצועות ה"רטובים" כמו ענף הבניין. חשוב להפריך את המיתוס השגוי, ולהדגיש כי השכר הממוצע בענף הבנייה הינו נאה במיוחד, ונע בטווח שבין 12,000-20,000 ש"ח בחודש, אך מדינת ישראל נמנעת מהסללה כדי שלא להיחשד בגזענות לכאורה. הפתרון הוא הקמת ועדה בין משרדית שכוללת את משרדי האוצר, השיכון, הכלכלה, החינוך והתשתיות,במטרה להכשיר כוח אדם מיומן, ועד אז ייאלץ היזם לפנות אל הקבלן, שיפנה בתורו אל המאכר להשגת אישורים ופועלים, ואנחנו נמשיך להתלונן על ליקויי בנייה.