בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש במגוון נרחב של חומרים לצורך חיפוי קירות החוץ, כשהתופעה הזו מתפשטת בשל סיבות שונות כמו הדרישה מצד וועדות לתכנון ובנייה המעוניינות לשוות חזות אחידה בקומפלקס שלם של מבנים, דרישה אדריכלית או שדרוג אסתטי להעלאת הערך של הבניין.

לצורך זה ניתן לשלב בין מספר סוגים של חומרים שונים ליצירת עניין ויזואלי ייחודי ועכשווי, כגון חומרי גלם מסורתיים טבעיים הכוללים לבנים, אבן ועץ, כמו גם חיפויים מחומרים מודרניים, שביניהם כלולים האלומיניום, הדק הסינטטי, לוחות הצמנטבורד, פאנלים מפי.וי.סי וכדומה. החומרים הללו נבדלים אלו מאלו בעלויותיהם, בחוזקם ועמידותם, וכן בהשפעתם העיצובית, ויש להיוועץ באנשי מקצוע על מנת להבטיח שסוג החיפוי שנבחר אכן מותאם מיטבית אל המבנה ואל תנאי האקלים השוררים באזור.

חיפויי אבן בקירות החוץ

אחד מסוגי החיפויים אשר זכה בישראל לשימוש נרחב הוא חיפוי האבן המיושם על בטון, על בלוקי איטונג או בלוקי בטון, אך חשוב להדגיש שיישנה חשיבות מכרעת לאופן היישום של החיפוי, על מנת למנוע תרחיש של כשלים עתידיים המתבטאים בניתוק החיפויים מקירות הרקע ונשירתם. מתוך אחריות לנעשה בשטח, פרסם מכון התקנים שורה של דרישות והוראות הדנות בחיפוי אבן ושיטות לביצוע קיבוע רטוב, קיבוע יבש, הדבקה ושיטות מתועשות נוספות.

הדרישות כוללות מפרטים מדויקים, ומתייחסות אל טיב החומרים, בדיקות לצורך הבטחת תפקודה של מערכת החיפוי וכדומה, ומומלץ להיוועץ במהנדס בניין בטרם תכנון מערכת החיפוי לקירות החוץ. הליקויים והכשלים הנפוצים בחיפוי אבן כוללים יישום בלתי מקצועי, שימוש בלוחות אבן שאינן מותאמות לחיפוי או בידוד תרמי לקוי.

ליקויים וכשלים בחיפויי קירות החוץ

רשימת הכשלים כוללת גם  ביצוע לקוי של מישקים וכוחלה, דילוג על יישום שכבת איטום ראשונית ותליית רשת באופן בלתי תקני על גב קיר הרקע. הכשלים ברובם נובעים מאי מילוי הדרישות המצוינות במפרט התקן, ועלולים להוביל להתרופפות החיבורים שבין החיפוי לקיר עד להתנתקותה של האבן ונשירתה, כמו גם חדירת לחות ורטיבות דרך הקיר המחופה אל תוככי המבנה.

התנתקות החיפוי ונפילתו מהווה סכנה בטיחותית חמורה, ובנסיבות הללו דורשות הרשויות המקומיות בדיקה מקצועית וחיזוק האבנים. מומלץ שלא לחזק ולתקן את החיפוי באופן נקודתי אלא לבצע תיקון כלל היקפי מהסיבה שבמידה והתרחשה התנתקות נקודתית של החיפוי, אזי קיימת סבירות גבוהה שיישנן אבנים נוספות הנמצאות בסכנת נשירה.

כמו כן, תהליך החיזוק בעוגנים עלול לגרום להתרופפות אבנים סמוכות. על מנת למנוע מקרי רטיבויות והתנתקות החיפוי, מומלץ לבצע אחת לשנה סריקה ובדיקה לאיתור הכשלים באמצעות איש מקצוע מיומן, ולערוך תיקונים קלים במידת הצורך. כמו כן, אחת לחמש שנים נדרשת סריקה מקיפה ומקצועית יותר, הכוללת הקמת פיגום וחיזוקן של כל האבנים הרופפות.