שומר שהועסק על ידי חברת בנייה בתנאים ירודים יזכה לפיצוי על סך 100 אלף שקל.

כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתביעה שהגיש עובד זר מסודן כנגד חברת אביסרור משה ובניו עבודות בניין ופיתוח בע"מ.

במהלך המשפט התברר שהעובד שהינו נתין זר מסודן מעולם לא זכה לקבל תלוש שכר מסודר, וסווג כמועסק בעבודות השגחה ולא בעבודות שמירה כפי שנדרש להגדיר את סוג תעסוקתו, זאת במטרה להוזיל משמעותית את תנאי השכר של העובד. במהלך הקראת פסק הדין ציין השופט משה טווינה: "העסקת אדם שתיים עשרה שעות עבודה ביום במהלך שבעה ימים בשבוע, כל זאת בעד שכר שאינו עולה על 3,500 ₪ בחודש וללא שום תנאי סוציאלי מוגדרת בהחלט כשערורייה".

בית הדין האזורי לעבודה חייב את חברת הבנייה אביסרור משה ובניו לשלם לתובע מוחמד סיד עבדאללה פיצוי שהסתכם ב- 100 אלף ₪ שכולל הפרשי שכר, דמי הבראה, דמי פדיון חופשה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי העברת הפרשות לקרן פנסיה ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף לכל אלו נדרש הנתבע לשלם הוצאות משפט בסכום של 15 אלף ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

שכר חודשי של 3,500 ₪, ללא תשלום דמי חופשה, דמי הבראה או הפרשות לפנסיה

מוחמד סיד עבדאללה שהינו עובד זר בעל נתינות סודנית, הועסק במשך שנה תמימה בעבודות שמירה בפרויקט מגורים בבאר שבע מטעם חברת אביסרור משה ובניו. במהלך כל חודשי עבודתו הוא הועסק תמורת שכר חודשי מגוחך של 3,500 ₪, וללא תשלום דמי חופשה, דמי הבראה או הפרשות כספים כלשהן לקרן פנסיה בהתאם להוראות החוק. עם סיומו של הפרויקט, אולץ מוחמד סיד עבדאללה לעזוב, זאת ללא הודעה מוקדמת ואף ללא פיצויי פיטורים.

סיווג כ"עבודות השגחה" במקום "עבודות שמירה"

עם פיטוריו פנה העובד אל בית הדין לעבודה בבאר שבע והגיש תביעה לפיצויים על סך 130 אלף ש"ח כנגד חברת הבנייה וחברת השמירה ששמה "ביטחון אזרחי ש.ק." אשר שמשה כקבלן משנה ומטעמה הועסק לכאורה. מסתבר שמוחמד סיד עבדאללה מעולם לא זכה לקבל תלוש משכורת מסודר, כשבנוסף הועסק בעבודות שסווגו כ"עבודות השגחה" במקום "עבודות שמירה", זאת על מנת שניתן יהיה להוזיל את תנאי העסקתו באופן משמעותי.

עוד התברר במהלך המשפט שמוחמד סיד עבדאללה הועסק באופן ישיר באמצעות חברת השמירה "עובדי השגחה" ולא על ידי הקבלן אביסרור משה ובניו או חברת ביטחון אזרחי ש.ק, ועל כן מיהרו הנתבעים לדרוש את דחיית התביעה, זאת מהסיבה שלא שימשו, לכאורה, כמעסיקיו הישירים של התובע.

"ברור לכול שהנתבעת הייתה אמורה לשלם פי 4 ויותר לנתבע לו הועסק על פי חוק"

לא זאת בלבד שהשופט דחה את טענת הנתבעים, אלא אף התקומם על דרך התנהלותם, ושיטת הוזלת העלויות על חשבונם וגבם של עובדים מוחלשים שאינם מודעים כלל לזכויותיהם. "ברור לכול שהנתבעת 1 (חברת אביסרור משה ובניו) הייתה אמורה לשלם פי 4 ויותר לנתבע בתמורה לעבודתו, לו העסיקה אותו כפי שדורש החוק", ציין השופט משה טווינה בפסק הדין, וקבע שיש לראות בחברת אביסרור משה כמעסיקתו הישירה והיחידה של התובע.