כיצד ייראה בעוד מספר שנים מרכזה של העיר תל אביב?

האם תזכה העיר להמשיך ולשמור על הכינוי שדבק בה כעיר לבנה או שתהפוך לאסופת מבנים מחודשים? העיתונאי רז סמולסקי מעיתוןTheMarker  יצא לבדוק את העניין.

פרויקט לשימור העיר נגד תמ"א 38

עיריית תל אביב מתייחסת אל תמ"א 38 כאל מטרד, כשהדבר מוביל למחלוקות ואף למאבק סוער בין מחלקת התכנון בעירייה ויזמי השימור, שחוששים כי סגירת קומת עמודים או הגבהת מבנה באופן בלתי מבוקר יובילו לפגיעה בצביונה הייחודי של הסביבה, לבין יזמים, מתכננים, ותושבים המתגוררים בלב העיר, המעוניינים בהפקת רווחים כלכליים מיישומו של התמ"א. בימים אלו מנסים הצדדים ללבן את הסוגיה באמצעות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

"תמ"א 38 מחלקת מעטפת רחבה של זכויות מבלי לקחת בחשבון המון פרמטרים"

בתמ"א 38 יישנו סעיף אשר מאפשר לכל עירייה להחליט כיצד ליישם בתחומה את התמ"א, ובעיריית תל אביב נפלה ההחלטה לתכנן את העיר על פי חלוקה לרובעים. אחד מהרובעים הללו, המתוחם בין הרחובות אוסישקין, הירקון, בוגרשוב ומרמורק, הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר של מורשת עולמית. אנשי מינהל התכנון וההנדסה בעיריית תל אביב טוענים שהם מעוניינים מאוד לממש את ברובע זה את התמ"א, אך במסגרת שלא תעמיס מדי, ותאפשר שמירה על הצביון המיוחד של האזור. מהנדס העיר של תל אביב, עודד גבולי, ציין כי:

"תמ"א 38 הינה תכנית שמחלקת מעטפת רחבה של זכויות מבלי לקחת בחשבון המון פרמטרים ושיקולים בדרך. בלתי אפשרי לתכנן עיר באופן כזה".

"להתחדשות ישנו אמנם מחיר, אך היתרונות עולים באופן דרמטי על כל החסרונות"

מצידו השני של המתרס נמצא עו"ד עופר טויסטר, אשר הגיש ערר בשם המחלקה להתחדשות עירונית מטעם לשכות המסחר ואיגוד החברות של תמ"א 38. עו"ד טויסטר טוען כי "מכיוון שעיריית תל אביב יוצאת מנקודת מוצא שתכנית תמ"א 38 הינה אבסורד, כך היא בדיוק פועלת לקידום התכנית. להתחדשות ישנו אמנם מחיר, אך היתרונות הטמונים בה עולים באופן דרמטי על כל החסרונות". גם עו"ד ענת בירן, אשר מייצגת את תושבי אסותא טוענת כי "התוכנית מובילה להקפאת המצב הקיים עד שהעיר תלך ותיהרס. לא הגיוני שכלל התושבים בישראל רשאים להוסיף עוד קומה, בעוד שתושבי תל אביב ייאלצו לשמר את העיר כפי שהיא".

"למה אונסק"ו כל כך רעים, ומונעים מגברת מזרחי לשדרג את הבניין שלה בחינם?"

"למה אונסק"ו כל כך רעים, ומונעים מגברת מזרחי לשדרג את הבניין שלה בחינם?" שואל ועונה יו"ר המחלקה לניטור, מעקב ודיווח מטעם הוועדה למורשת עולמית גיא קב־ונקי: "מדובר בעניין של קנה מידה. זה בדיוק ההבדל שבין חמש לשש קומות או ההבדל שבין שש לשבע קומות. מדובר, לכאורה ב"רק" עוד קומה אחת ועוד אחת. בין הטענות הנוספות שהועלו בוועדת הערר לכאן ולכאן יישנה גם הטענה שהקמת מרחב מוגן כנגד רעידות אדמה נתקלת בשלבי היישום במגוון בעיות תכנוניות שאינן מאפשרות הוספת ממ"דים תקניים אל המבנים הקיימים מבלי לחרוג מקווי הבניין. הדיון עדיין רחוק מסיומו, אך בסופו של דבר תידרש ועדת הערר לקבוע מה צופן עתידה של העיר הלבנה.