רטיבות בחדרי ילדים

חדר ילדים שהופך בחורף למערת נטיפים, מסדרון שהולך וצר בהמשכו, קירות עקומים ושקיעתן של מרפסות הפכו לתופעה שגרתית למדי בקרב רוכשי הדירות בישראל.

כשמנסים להבין מדוע מרבית ממבני המגורים בישראל סובלים מליקויי בנייה, התשובה המרכזית היא כוח עבודה בלתי מיומן. "העוסקים במלאכת הבנייה לא תמיד בקיאים," מסביר פרופסור יחיאל רוזנפלד, ראש היחידה להנדסת מבנים בטכניון, ומוסיף: "רוב פועלי הבניין לומדים תוך כדי ביצוע את העבודה. אז בהתחלה הם עושים טעויות, ועד שהם לומדים מהן מסתיים הפרויקט".

"כפי שאתם רואים, המסדרון הולך והופך לצר, כל הקיר עקום והדלת לא נסגרת"

"בנייה עברית" מהווה מושג שפג תוקפו, וגם פועלי הבניין הזרים אינם מתאפיינים בסופר מיומנות, כשלכך יש להוסיף גם את המחסור במהנדסי בניין המתפקדים כמנהלי עבודה. אל המסקנות הללו הגיעו תחקירני החדשות של ערוץ 10 בכתבה שפרסמו לפני מספר חודשים.

רמי וסימי בן חמו מבאר יעקוב שיודעים כמו כולנו שאיכות הבנייה בישראל לא משהו, החליטו להיות חכמים ולרכוש את דירת הפנטהאוז שלהם רק אצל קבלן בעל מוניטין וניסיון. הם חשבו שהגשימו את חלומם באמצעות הפרויקט של חברת "פרץ בוני הנגב" ומהר מאוד הבינו שחלומם הפך לחלום בלהות: "כבר שלוש ושנים שאנחנו נלחמים עם החברה בגלל ליקויי הבנייה. יש כאן המון ליקויי בנייה", אומר רמי כשהוא מתהלך ברחבי הדירה, ומוסיף: "כפי שאתם רואים, המסדרון הולך והופך לצר, כל הקיר עקום, הדלת לא נסגרת וכאן ישנה שקיעה של המרפסת בעקבות בנייה לא נכונה. תתבוננו בקירות, ניתן להבחין בכל מיני סדקים, קילופים, סימני חלודה וחדירת מים".

רמי בן חמו: "מפרץ בוני הנגב ראו את הנזילה, אבל אף אחד לא טורח להגיע לתקן"

על פי חוק מחויבים הקבלנים לתקן במהלך שנת הבדק, שהינה השנה הראשונה למגורים, את כל הליקויים שהתגלו. אבל חוק לחוד ומציאות לחוד, ולא כל הקבלנים רצים בהתלהבות לתקן את הליקויים, וגם אז, לא תמיד הם מצליחים לתקן את הליקויים, מציין התחקירן של ערוץ 10, ורמי בן חמו שרכש את דירת הפנטהאוז ממשיך לחשוף את הליקויים: "כל הכתמים האלו הם כתוצאה מהאיטום החיצוני הלקוי הבניין. מפרץ בוני הנגב ראו את הנזילה, אבל הם עדיין יושבים במשרדים שלהם, ואף אחד לא טורח להגיע לתקן לנו את הליקויים כמו שצריך".

תרחיש הבלהות שלי אינו המרפסות בחדרה, אלא הרבה יותר גרוע: אולמי וורסאי!""

משפחת בן חמו הייתה אולי איכשהו מצליחה לחיות עם מרבית מן הפגמים האסתטיים, אך לא עם הפיכתו של חדר הילדים למערת נטיפים בחורף. "אם הייתם מגיעים בשעה שיורד גשם, הייתם זוכים לאיזו מקלחת נעימה. התקרה בכל חורף הופכת למערת נטיפים, והילד נאלץ לעבור פנימה, לחדר אחר", מספר רמי, וכשנשאל אם הוא חושש שאולי יום אחד התקרה תקרוס כמו המרפסות בחדרה, הוא העונה: "כן. אני חושש שיום אחד התקרה תקרוס, אבל תרחיש הבלהות שלי אינו המרפסות בחדרה, אלא הרבה יותר גרוע: אולמי וורסאי!" ואנחנו מקווים שמישהו שם בממשלה ירים את הכפפה, כי הכתובת של אסון הבא כבר מזמן כתובה על הקיר.