נניח שאתם מתעוררים בבוקרו של יום בהיר ומגלים שהוכנסתם לפרויקט פינוי-בינוי, ונניח שאתם מתנגדים לפרויקט הזה, מהן ההשלכות שעלולות להיות כתוצאה מכך?

לפני כמספר חודשים פרסם עיתון גלובס על פסק דין תקדימי המתייחס לדייר אשר התנגד לפרויקט פינוי-בינוי וכתוצאה מכך עלול לאבד את דירתו. בעקבות פסק הדין מתעוררות מספר שאלות, שהמרכזית שבהן נוגעת להשלכות על קניינו של האדם. האם פסק הדין התקדימי מרמז שמעתה ואילך לא ניתן עוד יהיה להתנגד לפרויקט

פינוי-בינוי?

מגמה חדשה של בתי המשפט להחמיר את פסקי הדין כנגד דיירים סרבנים

לראשונה בישראל קורה שרשות האכיפה והגבייה ממנה כונס נכסים לצורך מכירת דירתו של דייר המסרב לקיים את פסק הדין אשר קבע כי עליו לפצות את שכנו בסכום של כמיליון שקל, זאת בשל סירובו לחתום על החוזה לפינוי-בינוי. מדובר במגמה חדשה שבמסגרתה החלו בתי המשפט להחמיר את פסקי הדין כנגד דיירים סרבנים בשם האינטרס הציבורי כמו גם הזכות של שאר הדיירים לממש את ההתחדשות עירונית בנכסיהם שאינם עמידים כנגד רעידות אדמה.

דירות חדשות הגדולות יותר ב-40 מ"ר וכוללות, ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומחסן

מדובר במתחם מבני מגורים בשכונת נווה שרת בתל אביב הכולל 368 דירות ישנות. עיריית תל אביב אישרה תכנית להריסת הדירות הישנות ובנייתן של 875 דירות חדשות במקום אותן הדירות הישנות שבמתחם. הסכם הפינוי-בינוי כלל התקשרות בין הדיירים לחברות היזמיות אפרידר ואפגד, ולפיו יקבלו הדיירים דירות חדשות הגדולות ב-40 מ"ר משטח דירותיהם הנוכחיות, וכוללות, בין היתר, ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומחסן.

הנתבע "חשש" שהחברות היזמיות תפרנה את ההתחייבויות שלהן כלפי הדיירים

באחד מן הבניינים שבמתחם סירב דייר המחזיק באותו הבניין בשתי דירות לחתום על ההסכם. הסירוב הוביל לכך שדייר אחר בבניין הגיש כנגד שכנו הסרבן תביעה לפיצוי כספי על הנזק הכספי שנגרם ליתר הדיירים בעקבות הסירוב הבלתי סביר מצד השכן למימוש הפרויקט. התובע דרש משכנו פיצוי כספי על סך 850 אלף ש"ח, המהווה את ההפרש בשווי שבין הדירה הנוכחית לדירה החדשה לו חתם הנתבע על ההסכם. הדייר הסרבן טען מנגד שמדובר בהתנגדות סבירה לחתום על ההסכם, מאחר וקיים חשש שהחברות היזמיות תפרנה את ההתחייבויות שלהן כלפי הדיירים. לטענתו של השכן הסרבן הוא הועסק מטעם החברות היזמיות כפרויקטור של המיזם, אך אלו לא שילמו לו את שכרו.

השופטת כרמלה האפט: "סירובו של הדייר לחתום על ההסכם הינו אכן בלתי סביר"

השופטת כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב קבעה כי "סירובו של הדייר לחתום על ההסכם הינו אכן בלתי סביר, ואף אם החברות היזמיות לא עמדו בהתחייבויות כלפיו, הרי שאין בכך כדי להצדיק סירובו לחתימה על חוזה לפינוי-בינוי, שכן זכות הקניין של יתר הדיירים עומדת כנגד זכות הקניין של הנתבע". השופטת פסקה שעל הנתבע לחתום על ההסכם בתוך 60 יום, ולא, הוא ייאלץ לפצות את התובע ב-75 אלף ₪, וכל המשך עמידה בסירוב יוביל לעלייה בגובה הפיצוי. על אף פסק הדין, לא חתם הדייר הסרבן על הסכמתו לפרויקט פינוי-בינוי וגם לא שילם את הפיצוי הכספי לשכנו כפי שקבע בית המשפט. התובע פנה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, וזו מינתה כונס נכסים על דירותיו של הנתבע לצורך יישום פסק הדין.