שיפוץ דירה ת"א

שיפוץ דירה ת"א

תהליך של שיפוץ דירה דומה מאוד להפקת אירוע או תסריט של סרט כתוב.

ישנו סדר הגיוני אשר צריך להיות מנוהל על מנת לקבל תוצאות איכותיות, כאשר יש להתחיל משלב ההריסה. בדיוק כמו בהפקת אירועים יש להזמין את השרוול ולוודא שיש מכולה לפינוי פסולת, כך שמהיום הראשון להריסה כבר מתחילים לפנות את הפסולת. המטרה לשמור על הדירה לאורך כל השיפוץ כמה שיותר נקייה יחסית, במיוחד כאשר מדובר במצב בו לא מפרקים את הריצוף וניתן לעמוד על הריצוף הקיים.

בפרויקט המוצג לכם בסרטון (בצד שמאל) תוכלו לראות את של ההריסה של חדר האמבטיה והשירותים כאשר המטרה, תהיה לאחד בהמשך את שני החדרים לחדר אמבטיה רחב וגדול יותר. היה בוידם ישן אשר הנמיך את התקרה וגם אותו היה צריך להרוס, את רוב הקירות השארנו ללא שינוי חוץ מפתיחת מספר פתחים לדלתות.

בחדר האמבטיה היה צורך לפרק את הריצוף על מנת לחשוף את הבטון, כל מערכת הצנרת הוחלפה לגמרי והיה צורך באיטום מחדש. קיר שהפריד בין חדר השינה ובין מרפסת שירות אחורית נהרס גם הוא, על מנת להרחיב את חדר השינה.

בשלב השני, התחלנו עם חיזוק מסגרות של הפתחים לדלתות שפתחנו, היה גם צורך לבנות קירות מבלוקים היכן שהיו פתחים ישנים והיה צורך לשנות את מיקומם.

היה צורך להחליף את כל הצנרת החל מברז מים ראשי ועד לדוד בגג, כל צנרת הביוב בתוך הדירה הוחלפה לגמרי. בחדר האמבטיה לאחר ביטון צנרת הביוב היה צורך לאטום היטב ולבנות קירות חדשים בעזרת לוחות גבס ירוקים (לוחות גבס ירוקים אינם מתאימים כיום לבניית חדרי אמבטיה ורצוי להשתמש בצמנט-בורד, למרות שעדיין הרבה בונים חדרים רטובים עם גבס ירוק).

היה צורך להכין צנרת חדשה עבור חדר כביסה הצמוד לחדר אמבטיה וכן גם צנרת חדשה עבור המטבח, שם היה צורך לקלף את הקרמיקה הישנה ולטייח את הקירות. לאחר סיום עבודת אינסטלציה וביצוע עבודות חשמל, תוך כדי חציבות בקירות לצורך פרישת צנרת שרשורי, מתחילים לעבוד על הקירות.

כל הקירות והתקרה מקבלים שכבה עבה של טיח גבס ושתי שכבות של שפכטל אמריקאי, כאשר לאחר השיוף מורחים שתי שכבות של בונדרול ושתי שכבות של צבע אקרילי.

בצמוד מתבצעת עבודת הגבס ובניית קרניזים ואלמנטים דקורטיביים בסלון, כאשר בחלקם ישנו הצורך להעביר צנרת חשמל נוספת ולחבר את הכול ביחד.

בשלב האחרון, מדביקים ריצוף חדש ופרקטים בחדרים. שלבי הצבע האחרונים מתבצעים תוך כדי בניית במה דקורטיבית בסלון והדבקת טפטים, לצד בעלי מקצוע שונים אשר מתקנים חלונות אלומיניום חדשים ומטבח חדש.

כחלק משיפוץ דירה זו היה צורך בהרבה ארונות מובנים ולכן נדרשה הרבה עבודת נגרות והתאמה של הארונות למרווחים השונים. כל האביזרים באמבטיה הותקנו בשלבים כאשר הג'קוזי מותקן בסוף לאחר ביצוע הריצוף בקירות וכך גם שאר האביזרים.

בדיוק כמו בהפקת אירוע כך גם בשיפוץ דירה עד הפרט האחרון, אנחנו עוברים על מנת לסיים את הפרויקט בהצלחה. צוות מנקות נכנס לערוך ניקיון ראשוני על מנת להכין את הדירה לאכלוס, לפני שצוות ההובלות מגיע…

 חווית שיפוץ הדירה שלי

תמיד אמרו לי שחלומות מתגשמים. שמי שלא חולם, לא יגשים. שאין חלום שגדול ממך באמת, כל עוד אתה מעז לחלום אותו. והנה החלום הצנוע שלי, בלי קשר או עם קשר למחאת מעמד הביניים, שאני בהחלט חלק מהמעמד הזה.

כבר מגיל 12 חלמתי על בית חלומותיי. יותר נכון הוא, שהפנטזיה הראשונית שלי דברה על חדר חלומותיי.

ילדה קטנה, שמשחקת בברביות, במכירת מוצרים שהכנתי כאילו אני קופאית בסופר, מגלה את הלק הראשון ומאוהבת במלך הכיתה (שמאוהב בי)…

החלום הזה למקום משלי, חדר משלי, הממלכה שלי, מבצרי הפרטי.

בגיל 18, החבר הראשון שלי עבד בתחום השיפוצים וכבר אז הייתי מדברת איתו על הבית שרוצה כשאהיה גדולה, משרטטת שוב ושוב את המתקן לבשמים, את מיקום האלבומים, את המדפים לבובות שלי, זאת ועוד…

עם השנים, גדלתי, התגייסתי, למדתי, התאהבתי, קמתי, נפלתי, שמחתי, התרגשתי וחייתי את החיים.

עברתי לגור בעיר הגדולה והפכתי רווקה תל אביבית מצויה, סטודנטית שעוברת מדירה אחת לשניה, מבזבזת את כספי על שכירויות (כך הרגשתי) ועדיין חולמת על בית משלי.

אז אמנם דאגתי לשכור תמיד דירות שוות ומשופצות, ההורים תמכו קצת ולכל דירה חדשה שנכנסתי סחבתי איתי את הציוד האהוב שלי, הרהיטים שלי, התמונות החמות שסמלו לי אווירה של בית, חפצים נוסטלגיים שעוררו אצלי את התחושה ש"זה הבית שלי, ולא סתם דירה שכורה"…אולם עדיין, זה לא היה הבית שלי ! השטח שלי ! רשום בטאבו על שמי ! נותן בטחון שלא יפנו אותי ! זה לא באמת שלי !!

בגיל 30, אני עדיין רווקה, סוררת קצת, מיוחדת הרבה ובעיקר נהנתנית גדולה. עדיין לא מצאתי את האחד וזו גם הסיבה שבסוף שנות העשרים שלי, כמעט ועשיתי את המהלך של לרכוש בית לבד, אבל אמרתי לעצמי "רק עוד קצת, תתאפקי ותעשו את זה ביחד"…

בין לבין, קוראת, מתעניינת, מתבגרת, מתעצבת, צריכה יותר ויותר את המקום שלי, מתפתחת בקריירה ומרוויחה יפה, מקום עבודה מסודר, מבינה את המשמעות של לדאוג לעצמי ולסמוך על עצמי, סדנאות רוחניות ותובנות לפיהן אי אפשר לדעת מה יוליד יום ואסור לחכות לאחד כדי להגשים חלומות.

במקרה "הרע", הדירה הזו תשמש אותי בעתיד עם עצמי ובתקווה שאותנו.

ללא ספק עם עזרה מההורים (כי בלעדיה, אין), אבא אמיץ אוהב שנותן מעצמו כדי לתמוך ולקדם אותי (ובהחלט לא מיליונר) ואמא שתמיד מפרגנת לכל "עזרה לילדים" והחלום עומד להתגשם.

התקבלה החלטה, החיפושים נכנסו להילוך רציני ומהר מאד האבא המדהים שלי כבר מצא דירה פוטנציאלית.

דירה בת"א, עם כמה תנאי סף שהיו לי חשובים, כאשר אין כסף מיותר ושוברים את הראש, איך הכי נכון לעשות זאת. הון עצמי קטן, משכנתא סבירה ויוצאים לדרך.

ואז הגיע החלק המעניין, האתגר הגדול, החלום שלי עומד להתגשם. כל השרטוטים של שנים עומדים לצאת אל הפועל. והקטע הגדול מכולם, אני האדריכלית הראשית !…

בהמשך, חברת ילדות שלי שתראה את הבית לאחר השיפוץ והיא בעלת תפיסה מאד רוחנית תאמר לי בנחרצות "זה שאת תמיד ידעת מה רצית, הוביל אותך לשם"… אז רוחנית ככל שאהיה, גם פרקטיקה יש בי והלווו, זה לא רק הרצון. צריך גם ממון, פרנסה טובה, תמיכה מהורים, אומץ או כל דבר אחר חוץ מאמונה…אבל בהחלט מאמינה עקרונית, שמחשבה מכתיבה מציאות ועל כך מאד אני גאה בעצמי:

על הניג'וסים להורים שוב ושוב על כמה זה חשוב לי, על ההתמדה בעבודה קשה והשקעה של שעות בפיתוח קריירה, רק כדי לדאוג לי לבטחון כלכלי מסוג זה, כשגם שלא היה לי טוב שם היתה לי אחריות לקדם את מטרתי זו, תוך מלחמות נפש להמשיך לצעוד קדימה ממחשבה שהבית הזה יהיה שלי לכל החיים…וזה שקט נפשי שכ"כ יקר לי…בהחלט גאווה.

המשך גאוותי בהקשר זה היה השיפוץ בדירה הישנה הזו שקניתי. שיפוץ שלי, שהיה מתיש מעייף, אך מאתגר ומרגש בו זמנית.

פרודיה של שיפוץ בהמשכים..  

הבית שרכשנו היה ישן, מוזנח, קירות מקולפים, אריחים ישנים, אמבטיה שלא נעים לחשוב על להתקלח בה, הקרמיקות חומות, אדומות. הכל שבור, צנרת ישנה, חוסר סגנון, ממש מחזה של אורווה נטושה…

ואני…בעננים. רק תנו לי שטח לשפץ, זה הרי החזון שלי, החלום. וו'אי, מאיפה אני מתחילה.

כמובן שהוקצב סכום ריאלי לשיפוץ, שנכנס להלוואה שלקחנו. כמובן שכבר דאגו לעדכן אותי ש "שיפוץ, יודעים איפה מתחיל, לא יודעים היכן נגמר"…ועוד פנינים כמו "כדי לבדוק אם הזוגיות חזקה / אם רוצים להסתכן בגירושים, נסו לעשות שיפוץ ביחד"…

אז אמנם לא הייתי נשואה בשלב זה, כידוע, אבל גם עם אבא שלי היתה לי מעין "מערכת זוגית"…זה גם משהו, לא ?! וכן, היו שני חילוקי דעת קלילים. אבל זהו, באמת שזה לא היה מסובך. עם אבא מהמם שכזה, צוות מקצועי תותח, סבלני ושירותי ואחת שיודעת בדיוק מה היא רוצה (אני…), החוויה היתה מאתגרת ומהנה. בסך הכל…

יושבת שעות עם חוברות עיצוב, מבלה את כל ימי השישי שלי בשוק הפשפשים, איקאה, מתחם דן דיזיין, וולפסון לחפש מנורות ועוד…קריאה באינטרנט, שיחות עם בעלי מקצוע שונים ובעיקר שרטוטים.

רושמת את כל תכולת הבית שלי וחושבת על פריט פריט, באיזה חדר ימוקם, מה גובה המדף שאעשה, על איזה קיר ייתלה מה, פרפקציוניסטית שאני. לפני כל אלו כמובן, התכנון היה של קירות פנים הבית, שבירת קיר, הגדלת חדר, הוספת גבס דקורטיבי… ותוך כדי, רכישת מוצרים ורהיטים שיקנו לי את האווירה שבדיוק רציתי.

כאמביוולנטית נצחית, נתקלתי בקשיים.

מצד אחד, אוהבת סגנון ניו יורקי "הייטקי" מודרני, אך מצד שני, יש משהו חם באווירה הכפרית הזו, מעץ.

מצד אחד, קצת פחדנית ורוצה להתקין סורגים, אך מצד שני, לא רוצה ליצור אווירה של בית כלוא.

מצד אחד, רוצה לעשות קיר אדום ונועז כיאה לי, אך מצד שני, זה עלול לשעמם מאד מהר.

מצד אחד, בעד מוצרי יוקרה ואיכות, אך מצד שני, אולי עדיף לקנות מוצר בינוני שאוכל להחליף בלי שיכאב לי הלב ולהתחדש כל תקופה… (וזו היתה עצתו של אבא החכם)…

וכך הלאה. המון דילמות, מחשבות, לילות ללא שינה, ציפייה, מאמץ, "כאב ראש", ימי חופש מהעבודה", כיתות רגליים וחלום על שישי רגוע בים בלי לרוץ ל"נגב קרמיקה" ודומיו, אבל לצד כל הנ"ל, ליוותה אותי התרגשות של יצירה, של בניה, של השקעה במקום הכי פרטי שלי, בבית שלי !! כבר אמרתי ש"ביתי הוא מבצרי?!"…

חייבת להודות שמקור הנחמה החשוב בתהליך היה הקבלן שלקחתי לעצמי. אדם הגון וישר, מקצועי ומנוסה ובעיקר סבלני ושירותי. רק עם כזה אני יכולה לעבוד, הרי הכל צריך להתבצע כמו שאוהבת וללא פשרות.

הקבלן הזה ממש "התאהב" בי ולכן חרג ממנהגו והלך איתי אפילו לבחור טפטים.. הוא יעץ לי בלי סוף וסמכתי על טעמו המשובח. הוא תקן אותי ועצר איפה שהגזמתי, הוא הגשים לי חלומות איפה שהתעקשתי.

הוא תיווך ביני לבין הנגר, האינסטלטור ואיש המזגנים וידעתי שיכולה לסמוך עליו בכל רגע נתון.

אם יש מסקנה ברורה והגיונית מכל התהליך הזה היא שיש לשקול טוב ולהקדיש מחשבה בבחירת הקבלן.

התהליך יכול להיות נעים, כיפי ותומך, אולם הוא יכול להפוך לסיוט שאינו נגמר.

התברכתי בקבלן מהשורה הראשונה והמזל שלי בנושא זה לא יסולא בפז. מדובר בחלק קריטי בתהליך.

לבסוף, כעבור חודשיים וחצי, הוקמה דירת חלומותיי, שעל המשך קיומה והבנת הצעד החכם שעשיתי ברכישתה, בפרק הבא והאחרון.

התלבטתי רבות כידוע אם לרכוש דירה או לא. הרי אוטוטו אני אכיר את בחיר לבי ובמקום שנתחיל שווים, אני כבר אגיע עם דירה. אצטרך להסדיר את העניין וזה יפגע ברומנטיקה. הוא לא יהיה שותף לעיצוב הבית והחוויה שעברתי. זה מהלך כלכלי רציני וזה לא נכון לעשותו בלי בן זוגי העתידי, שיחיה…

ובכל זאת, כפי שתארתי, החלטתי ללכת על המהלך לבד.

חייתי בדירה כמה שנים, עוד בחור נכנס, עוד אקס לשבועיים, ואני עדיין מחכה לו. לאחד שלי.

יודעת בתוכי שמה שלא יהיה, גם אם אמצא את האחד הזה וגם אם לא, הרי שבית שלי כבר יש לי, עובדה שהשרתה בי נינוחות ובטחון כלכלי ולמישהי בעלת אופי כשלי, הדבר היווה שקט נפשי עצום.

חד הורית ?! אולי, אבל לפחות יש לי קורת גג (בדמות דירת פאר שעצבתי, לא סתם קורת גג. החלום שלי! כזכור..).

אני בת 34 וקצת, עולמי הולך להשתנות ואני אפילו עוד לא יודעת את זה.

מדייט לדייט, מגבר לגבר, מקשר לקשר ובאמת מחפשת את האחרון ודי, לפתע זה קרה…

איך, כמה, למה…זה כבר לפרק אחר. רק אספר שהוא הגבר הכי מקסים, נשמה, אוהב ותומך שיש.

יש בינינו אהבת עולם, קצת של פעם. חפשתי "גבר ישן", יש לנו אהבה אחרת, קצת ילדותית, אבל הרבה בוגרת ומאד חזקה, נפשית, רוחנית והרבה מעבר.

הבחור היקר הזה, שממש לא מזמן הפך לבעלי, הגיע אליי במצב הפוך משלי. לא מסודר כלכלית, ללא קריירה, עבודה, בית, משכורת… ממש מתחיל את חייו מאפס. איפה שאני מרגישה שסיימתי ורק מחכה לפרק הבאת ילדים, הוא רק עכשיו מתייצב לאחר מסע חיים מרתק שעבר.

זה לא שמדובר בבטלן או במישהו שלא עשה כלום. פשוט מדובר בבחור אחר: אמיץ, לוחם, כזה שלקח סיכונים ולפעמים גם הפסיד. בחור אופטימי, מחוספס בעל חלומות לא פחות גדולים משלי בתחום העשייה וההצלחה הפיננסית (ולי אשאיר את תחומי הנפש והאומנות). בחור באמת מדהים, נדיר, אחר ומיוחד.

בחור שעושה אותי כל יום מאושרת.

הבחור הזה, שהגיע מרקע של עסקים ונדל"ן, כרגע מתפתח בתחומו ועולה וגדל מיום ליום. יש לו זיקה לתחום השאיפות שלי. הבחור הזה הוא אולי סגירת המעגל של החלום שלי. אמרתי כבר שחלומות מתגשמים ?!

וכך הגעתי למספר תובנות בשנים האחרונות של חיי:

אנחנו גרים היום בביתי היפה שלולא ההחלטה לקנות אותו, לא ברור אם היה לנו היכן לפתח את הקשר ולהכיר לעומק (לא, לא היה לו מקום מגורים פרטי משל עצמו) – שום החלטה בחיינו אינה קורית סתם ולעולם אינה טעות.

שום ערך או כסף אינו שווה אהבה טהורה.

הוא כבר עושה חיל בתחומו ואנחנו בקרוב נגשים את השאיפה לבית חלומותינו, של שנינו. בית אחר, חדש, התחלה חדשה, משותפת…

הכי חשוב לזכור זה שכאשר נשפץ, זה יהיה רק עם קבלן שיפוצים מצוין וסבלני, שיהפוך את הבית שלי ! לבית שלנו ! כי שניים זה חזק יותר.

עדיין, רצוי שהקבלן יהיה סבלני ושירותי במיוחד כיוון שאני לא השתניתי, עדיין יודעת בדיוק מה אני רוצה…

ומה לגבי החלום הבא ?! אולי אולי עוד כמה שנים להתעסק בנדל"ן ובנכסים, אולי לפתח את האומנות שבי או סתם לפתוח בית קפה. נמאס מהקריירה התובענית והמשעממת. אבל עד אז, במקום הראשון, רוצה לעבוד על ילדים משלי, סליחה..משלנו !! החלום החשוב מכולם והבטיחו לי שחלומות מתגשמים… (:

לקבלת הצעת מחיר ללא תשלום או התחייבות צרו קשר עכשיו!!!

תמונה-014