שיטות טכנולוגיות מתקדמות לשימור מבנים

לפני מספר חודשים נערכה לראשונה בישראל תערוכה בינלאומית לשימור מבנים, שלוותה בכנס מקצועי שעסק בהיבטים היישומיים בעולם השימור. התערוכה סוקרה על ידי לביאה ברומברג במגזין "מבנים" לאדריכלות והנדסת בניין.

פער משמעותי בין כמות המיזמים הנדרשים לשימור לבין היכולת לשמרם בדרך הנכונה

אלפי אנשים הגיעו לתערוכה הראשונה מסוגה בישראל, שאליה הוזמנו גם מרצים בעלי שם עולמי מהאקדמיה לצד מומחים מהמחלקות השימור של הרשויות המקומיות ובעלי מלאכה מהמגזר הפרטי המקומי. התערוכה שהתקיימה בחודש פברואר התמקדה בפרויקטים לשימור ברחבי הארץ, ובפרט בפרויקטים בתל אביב שהוכרזה על ידי אונסק"ו כ"עיר לבנה". על אף העובדה שחלה התפתחות בנושא בעשור האחרון, עדיין קיים פער משמעותי בין כמות המיזמים הנדרשים לשימור לבין היכולת לשמרם בדרך הנכונה והמיטבית. כך התהווה הרעיון ליזום תערוכה שתרכז תחת אותה קורת גג את כל הגופים ואנשי המקצוע העוסקים בתחום וליצור ביניהם שיתופי פעולה, לרבות המועצה לשימור אתרים, רשות העתיקות, עיריית תל אביב ורשות הטבע והגנים.

פתרונות מעשיים לשימור וחידוש מבנים ספוגי מלחים ולחות

ד"ר דניאל ביוליכן, מנהל תחום השימור מחברת אם סי בגרמניה ציין כי "לכל מבנה היסטורי יישנם המאפיינים הייחודיים לו, ועל מנת לשקמו נחוצים ניתוח מפורט, תכנון והיכולת לבחור את החומרים המתאימים ביותר לצורך זה. התהליך כרוך בתיעוד מדויק, תוך מיפוי הנזקים והאזורים שבהם חדרו המליחות והלחות אל המבנה, כשלעתים נדרש גם ניתוח מעבדתי של דגימות מהמבנה במטרה להגיע אל נוסחת השחזור הנכונה. השלב המכריע לאחר תהליך איסוף הנתונים בחירתם של החומרים המתאימים להגעה לפתרון בר קיימא וכלכלי.

התגבשות מלחים מסיסים לגבישים גדולים עד לשחיקת חומרי הבנייה

הסיבה המרכזית לנזק במבנים כמו מבני לבנים, טיח או אבן טבעית הינה התגבשות של מלחים. לא פעם קורה שמרתפים ישנים או טיח חוץ משמשים כמוקד להצטברות מלחים ולחות בריכוזים גבוהים. המלחים השכיחים ביותר המתאפיינים במסיסות במים ומועברים באמצעות לחות הם חנקה, גופרה וכלוריד. המלחים המסיסים נוטים להתגבש לאחר התאדות המים, וככל שגבישיהם גדלים כך הם תופסים נפח גדול יותר עד שחומרי הבנייה אינם יכולים עוד לעמוד בלחץ הגבוה של ההתגבשות המלחים רבי הנפח, והתופעה גורמת לנזקים כבדים.

איטום חיצוני ופנימי כנגד הלחות ומלחים מזיקים והצבת מחסומים אופקיים

בשלב ההתחלתי ניזוק הטיח שמאבד מיכולת ההגנה שלו על שלד הבניין. טיח צמנטי שנשחק יוביל לשחיקת הלבנים והטיט שביניהן ולמגוון בעיות סטטיות נוספות. משום כך, במהלך שחזורם של מבנים ישנים, ובעיקר כשמדובר במבני לבנים ספוגי מלחים ולחות, מקובל כיום להתמקד באיטום חיצוני ופנימי כנגד הלחות ומלחים מזיקים והצבת מחסומים אופקיים. עם זאת, על אף היותן מעשיות וטובות, השיטות נחשבות, למרבה הצער, ליקרות באופן יחסי, היות ועלותו של הטיח לשימור גבוהה יותר, ובשל העובדה שיישומו מעל למבנים ספוגי לחות ומלחים כמו גם היעדר שימוש באמצעים נוספים לאיטום- הרי שמדובר בפתרון זמני בלבד. על כן, כשאין אפשרות מעשית או כלכלית לשימוש בשיטה זו, נהוג להשתמש בטיח מווסת לחות המסייע למניעת נזקים מצטברים למבנה.

 

לקריאה על מבנים לשימור ושיפוץ בניינים..