גופי רשויות מקומיות אחראיות לפיקוח על מבנים מסוכנים

הסמכות לפקח על מבנים שעשויים להוות סכנה ליושביהם או לציבור נתונה בידיי הרשות המקומית, כלומר בידיי העירייה, המועצה המקומית, הועד המקומי או המועצה האזורית. הדבר מעוגן בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות, ואף הורחב באמצעות חוקי עזר עירוניים ומקומיים. באחריות הרשות לפקח בשטח שיפוטה על נושא תחזוקתם התקינה של מבנים ולפעול לכך שתושבי הרשות ישמרו על הנכסים שלהם באופן שאינו מסכן את יושביהם או את הציבור. בתוך אלה, הסמכות שניתנה רשויות המקומיות היא לחייב בעלי נכסים לטפל בליקויים שמוגדרים ככאלה המהווים סכנה.

ברשויות המקומיות קיים גוף (מחלקה או יחידה) שבראשו עומד מהנדס, לעיתים זהו מהנדס העיר, או בעל תפקיד (מהנדס) שבאחריותו להגיב לפניותיהם של תושבים בעניין מבנים מסוכנים ולטפל בפנייתם, לדאוג לכך שמבנים מסוכנים יאותרו, להתריע בפני בעלי הנכסים שעליהם לטפל בנושא, לעקוב אחר ביצוע הטיפול ומתן אישור שמבנה כבר אינו מסוכן לאחר הטיפול ובמקרה הגרוע לקנוס את בעלי הנכס ולמנוע שימוש במבנה עד לסיום ההליכים הנדרשים.

בסמכות הרשות אף לבצע במקום בעלי המבנה שהוגדר כמסוכן את העבודות הנדרשות ולחייב את בעלי המבנה בהוצאות שנדרשו על מנת לבצע את הטיפול. במקרים חריגים יכולה הרשות אף להורות על איטום או הריסת מבנה שהוגדר כמסוכן, לבצע את ההרס או האיטום ולחייב את בעלי המבנה בהוצאות.

איך פועלת מחלקה למבנים מסוכנים?

1. המחלקה מאתרת מבנים מסוכנים או מקבלת דיווח על חשד להיותו של מבנה מסוכן.
2. מהנדס המחלקה עורך ביקור במבנה ומגיש את המלצתו בהתאם.
3. במידה והמהנדס אכן מאשר שמדובר במבנה מסוכן המבנה מוכרז ככזה ונשלחת הודעה, צו מבנה מסוכן, לבעלי המבנה. ההודעה מכילה למעשה את הנדרש לביצוע, החל מתיקוני טיח הנובעים מרטיבות, ועד הוראה להרוס את המבנה.
4. הצו כולל גם לוח זמנים לביצוע הטיפול שלרוב עומד על שלושה חודשים, עם אפשרות הארכה במקרים מסוימים.
5. נציגי המחלקה מבקרים במבנה אחת לתקופה ובודקים התקדמות ביצוע העבודות לטיפול במבנה.
6. במידה והטיפול מבוצע בהתאם להנחיות, הצו מוסר מהבניין לאחר ביקור סופי של מהנדס המאשר ביצוע העבודות.
7. במידה והנושא לא מטופל לשביעות רצונה של המחלקה, הרשות תפעיל את אמצעי האכיפה העומדים לרשותה החל ממתן קנסות והפעלת הליכים משפטיים ועד ביצוע העבודות וחייוב בעלי הדירות בהוצאות.
8. יש לשים לב שאי טיפול בדרישה של הרשות בנוגע למבנים מסוכנים יכול להסתיים בהגשת כתב אישום בפלילים.

מי יכול לפנות למחלקה למבנים מסוכנים?

למעשה כל אדם שחושד שיש בסביבתו מבנה מסוכן יכול לפנות לרשות ולהפנות את תשומת לב המלקה לכך שמבנה מסוים עשוי להיות מסוכן.

פקחי הרשות אף הם אמורים להיות ערים לנושא ולהצביע על ליקויים שעשויים להוות סכנה.

מתי כדאי לדווח על חשד למבנה מסוכן?

הסימנים לליקויים שעשויים להוות סכנה מגוונים. להלן מספר דוגמאות:

1. טיח או חיפוי אחר המתקלף בגובה המבנה ויכול ליפול ולפגוע בעוברים ובשבים.
2. עמודים התומכים בבניינים בהם הבטון מתבקע והברזלים המחזקים את העמודים נחשפים ומחלידים.
3. אלמנטים הבולטים מקו הבניין (מרפסות למשל) שאינם נראים יציבים או שיש סביבם סדקים עמוקים.

פיקוח על מבנים מסוכנים – התנהלות מול העירייה וניהול פרויקט שיקום

כאשר מבנה מוכרז כמסוכן, פיקוח העירייה הופך למרכזי בכל החלטה ופעולה הקשורה לנכס. ההכרזה אינה רק מסמך פורמלי – היא מגדירה את האחריות של בעלי הנכסים ומסדירה את תהליך השיקום.

שלב ראשון – יצירת קשר עם העירייה ואו דיווח 

כל התחלת תהליך מתחילה בקבלת צו מבנה מסוכן. על פי סעיף 150 לחוק התכנון והבנייה, העירייה אחראית להתריע, להנחות ולפקח על כל מבנה מסוכן:

• העירייה מספקת הערות ממהנדס ראשי שמפרט חלק מהליקויים.

• קובעת לוח זמנים לתיקון וחיזוק המבנה (בדרך כלל עד 90 יום מהוצאת הצו נגד המבנה).

• רשאית לאסור על שימוש במבנה עד להשלמת השיקום.

בשלב זה, בעלי הנכסים צריכים לפנות למהנדס מוסמך ומקצועי, שיכול ללוות את התהליך מול העירייה ולוודא שהדו"ח תואם את דרישות החוק והתקנים.

שלב שני – תכנון ובחירת קבלן שיקום

לאחר קבלת הדו"ח, השלב הבא הוא התקשרות עם קבלן שיקום מוסמך, שמנוסה בעבודה עם מבנים מסוכנים. תפקיד קבלן רשום כאן קריטי:

• לוודא שהקבלן מחזיק את כל האישורים הרלוונטיים לעבודות שיקום בטון, חיזוק עמודים, חגורות בטון, דיפון והתקנת חומרים ייעודיים.

• להגדיר מפרט עבודה מפורט הכולל חומרים, שלבי ביצוע, בטיחות בגובה, שיקום הבטון ובעיות בעלות אופי קונסטרוקטיבי.

• ללוות את הפרויקט מול העירייה ולקבל אישורים על כל שלב.

שלב שלישי – התמודדות עם דיירים סרבנים

במהלך העבודה מתעוררת לעיתים הבעיה של דיירים שאינם משתפים פעולה – דיירים שמסרבים לשלם, מתעכבים או אינם נותנים גישה לעבודה במרחב הציבורי. כאן העירייה יכולה לסייע:

• החלת קנסות כספיות, הגבלות שימוש במבנה עד להסדרת התשלומים.

• שימוש בצו מבנה מסוכן כדי לחייב את כל הדיירים לקחת אחריות על השיקום.

• יצירת לוח זמנים משותף, עם התראה מוקדמת ודיווח להבטחת ביצוע אחיד.

שלב רביעי – התמודדות עם דיירים מתנכלים

דיירים מתנכלים עלולים להקשות על עבודות השיקום: הפרעה לעובדים, אי-תיאום במעליות או חוסר שיתוף פעולה בגישה לקומות. פתרונות מקצועיים כוללים:

• סיוע משפטי ופניה לתרבות הדיור, כדי להבהיר את אחריות הדיירים והסכנות.

• הפעלת פיקוח עירוני מתמשך, שמונע השבתת עבודה עקב סירוב פרטני.

• תיאום עבודה מחוץ לשעות עומס, תוך שמירה על ביטחון הדיירים והצוותים המקצועיים.

שלב חמישי – בקרה והשלמת השיקום

השלב האחרון כולל:

• בדיקות סופיות של מהנדס ומפקח העירייה.

• תיקון ליקויים נקודתיים, איטום קירות בטון, שיקום עמודים וחגורות בטון.

• אישור סופי לשימוש במבנה – תוך שמירה על תיעוד מלא ומקצועי.

סיכום – ליווי מקצועי שמבטיח ביטחון ושקט נפשי

ניהול פרויקט שיקום מבנה מסוכן אינו עניין פשוט. שילוב של מהנדס מנוסה וקבלן ביצוע אמין מאפשר:

• לנהל את התהליך מול העירייה בצורה חלקה.

• להתמודד עם דיירים סרבנים או מתנכלים בצורה משפטית ומקצועית.

• להבטיח שיקום איכותי, שמחזיר את המבנה לבטיחות מלאה לאורך שנים.

אם אתם עומדים בפני מבנה מסוכן, אל תמתינו –

פנו לקבלן איטום ושיקום מקצועי ולמהנדס מוסמך, ותנו למומחים ללוות אתכם לאורך כל התהליך.

כך תוכלו להבטיח שקט נפשי, בטיחות מוחלטת ושימור ערך הנכס שלכם.