דוח מבקר המדינה: המבנים המסוכנים בישראל – פצצה מתקתקת ללא טיפול מערכתי

ביולי 2025 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח מעקב מקיף על נושא המבנים המסוכנים בישראל. המסקנות מטרידות: שלוש שנים חלפו מאז פרסום הדוח הקודם, אך הממשלה טרם גיבשה מדיניות סדורה לטיפול בסכנה, ולא הגדירה מהו בכלל "מבנה מסוכן". התוצאה – עשרות אלפי בניינים ברחבי הארץ ממשיכים לעמוד ללא מענה, כשהם מהווים סיכון ממשי לדיירים ולעוברים ושבים.

נתונים מדאיגים

לפי ההערכות, בישראל קיימים כ־80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני שנת 1980, טרם כניסת תקנים מחמירים לעמידות בפני רעידות אדמה. מדובר בלפחות 810 אלף דירות, חלקן מאוכלסות במשפחות ותיקות ובאוכלוסיות מוחלשות. המבנים הללו לא רק ישנים – רבים מהם אינם מתוחזקים כלל, ולעיתים מנוהלים במסגרת בתים משותפים המתקשים להוציא לפועל עבודות חיזוק ושיקום.

המלחמה האחרונה המחישה עד כמה המציאות שברירית: למעלה מ־45 אלף תביעות לפיצויים הוגשו בגין נזקי ישירים, מתוכן מעל 1,300 מבנים סבלו פגיעה מהותית. האירועים חיזקו את תחושת הדחיפות, אך בפועל – מעט השתנה.

כשלים ברמה הלאומית והמקומית

הדוח מתאר פערים חמורים הן ברמה הממשלתית והן ברשויות המקומיות. הממשלה, לדברי המבקר, לא קבעה מדיניות או תקציבים ייעודיים לטיפול במבנים מסוכנים, ולא פיתחה ממשקי עבודה עם הרשויות המקומיות. משרד הפנים ומשרד השיכון לא גיבשו תוכנית פעולה משותפת ולא טיפלו בהשלכות החברתיות והכלכליות הכרוכות בשיקום מבנים.

גם ברשויות עצמן נמצאו כשלים:

• בת ים – הוכרזו עשרות מבנים כמסוכנים, אך חלק מההכרזות לא התבססו על בדיקה מקצועית מספקת.

• קריית ים – הנושא כמעט ואינו מטופל כלל.

• רשויות נוספות – כוח האדם שממונה על טיפול במבנים מסוכנים אינו בהכרח בעל הכשרה הנדסית מתאימה.

"פצצה מתקתקת"

המבקר מזהיר כי מבנים ישנים שאינם מטופלים הם בבחינת "פצצה מתקתקת". לא מדובר רק בסיכון לרעידות אדמה – אלא גם בהתפוררות בטון, חלודה, ליקויי תשתית ונזקים מלחימה.

ההשלכות חמורות: סכנת חיים מיידית לדיירים, פגיעה באיכות החיים, ופוטנציאל נזק כלכלי עצום במקרה של קריסה.

מה נדרש?

הדוח מצביע על הצורך הדחוף במספר צעדים:

1. חקיקה אחידה – קביעת הגדרה ברורה ל"מבנה מסוכן" והסדרת אחריות הרשויות והממשלה.

2. תקצוב ייעודי – הקמת קרן ממשלתית שתסייע במימון בדיקות, חיזוקים ושיקום.

3. סקרים יזומים – מעבר ממדיניות תגובה למניעה: איתור מבנים בסיכון עוד לפני שמתרחשת תקלה.

4. הכשרה מקצועית – מינוי מהנדסים מוסמכים ברשויות המקומיות לניהול התחום.

5. שיתוף פעולה עם הדיירים – מתן כלים והכוונה לוועדי בתים כיצד לפעול מול הרשויות והמהנדסים.

סיכום

דוח מבקר המדינה חושף מציאות עגומה: שלוש שנים של אזהרות לא הביאו לפעולה משמעותית מצד הממשלה.

בעוד אלפי משפחות חיות במבנים מתפוררים, המדינה עדיין מתמהמהת בהגדרת הכללים ובקביעת תוכנית עבודה. היעדר טיפול מערכתי מותיר את הציבור חשוף לסכנות ברורות ומיידיות.

המסר ברור – המבנים המסוכנים בישראל אינם רק בעיה הנדסית, אלא אתגר חברתי וביטחוני מהמעלה הראשונה.

כל עוד לא תוקם תוכנית לאומית כוללת, ימשיכו המבנים לעמוד במרכז הערים כעדות כואבת לאוזלת היד, וכסכנה שמרחפת מעל ראשי מאות אלפי אזרחים.

👉 דוח מבקר המדינה – טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים 

בדוח זה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתריע על כשלים חמורים בטיפול במבנים מסוכנים, כולל היעדר מדיניות סדורה מצד הממשלה, היעדר סקר יזום של מבנים מסוכנים, וחוסר אכיפה מצד הרשויות המקומיות. הדוח מצביע גם על כך שכ-810,000 דירות בישראל טעונות חיזוק, אך רק כ-10% מהן אושרו בתוכניות התחדשות עירונית עד סוף 2023.