לעובדה שלמבנה הוצא צו מבנה מסוכן יש היבטים משפטיים 

החל מסמכות העירייה או הרשות המקומית להפיק צו כזה ועד הטיפול של בעלי דירות,

מול בעלי דירות אחרים המסרבים לקחת חלק בטיפול בהסרת הצו.

סמכות הרשות המקומית בנושאי מבנים מסוכנים

תחילה בעניין הסמכות, פקודת העיריות מסמיכה את הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר מקומיים,

שמטרתם לחייב בעלי נכסים לשמור על מבנים בשטח הרשות במצב תקין ושאינו מסכן את הציבור.

בהתאם, ניתן למצוא בחוק העזר העירוני או המקומי של כל רשות סעיף המחייב את תושבי הרשות לטפל במבנים מסוכנים.

ניתן לראות את סעיפים 236 ו-250 לפקודת העיריות בכדי להכיר את העניין לעומק.

ניתן לראות כיצד כל רשות מקומית חוקקה חוק עזר מקומי המתאים לצרכיה.

חפשו בגוגל את חוק העזר המקומי הרלוונטי למבנים מסוכנים ברשות בה אתם גרים.

לרוב חוק העזר המקומי נסמך על פקודת העיריות ומגדיר מהם הכלים העומדים לרשות הרשות בכדי לאכוף את חוק העזר, את תכולת החוק בנוגע למבנים מסוכנים ועוד.

מי אחראי לטיפול בהסרת צו מבנה מסוכן

האחראי מבחינה משפטית לעמידה בחוק העזר המקומי הוא בעל הנכס. ההגדרה מגיעה מפקודת העיריות (סעיף אחד):

"בעל – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים; מחזיק – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;"

ניתן למצוא פסיקות רבות של בתי משפט הרואים בעין חמורה את סירובם של בעלי דירות בבניינים משותפים לקחת חלק בכל מה שנדרש לצורך הסרת צו מבנה מסוכן.

איך הרשות המקומית אוכפת את החוק

עכשיו שברור שבסמכות הרשות לטפל בנושא וברור מי אחראי לפי חוק, נותר להבין כיצד האכיפה מבוצעת.

בכל רשות ישנה יחידה שתפקידה לאתר מבנים מסוכנים, להפיק צווים, ולעקוב אחר הביצוע של הצו ולפקח שהביצוע עומד בדרישות בכדי להסיר את הצו.

במקביל בכל רשות מקומית מחלקות משפטיות שתפקידן, בין היתר, לבקש להעמיד לדין בעלי נכסים שאינם נשמעים לחוק.

הרשות המקומית יכולה להטיל קנסות ולפעול בכל אמצעי משפטי שמוגדר עפ"י חוק העזר המקומי על מנת לשמור על בטיחות הציבור.

במקרים חריגים יכולה הרשות להורות על איטום או הריסת מבנים שהוגדרו כמסוכנים וזאת במקביל להליכים משפטיים.

הדין בנושא מבנים מסוכנים מוגדר כפלילי עפ"י חוק. הרשות יכולה גם לבצע את העבודות עבור בעל\י הנכס ולחייב אותם בעלויות ובקנסות בהתאם.

איך בעלי הנכס באים לידי ביטוי?

במידה ובבניין שהוצא לו צו מבנה מסוכן יש מספר בעלי דירות (מה שקורה ברוב המקרים), האחריות לטיפול בהסרת צו מבנה מסוכן מתחלקת בין בעלי הדירות.

לא מין הנמנע שיהיו בעלי דירות שלא ירצו לקחת חלק בתהליך או שלא יסכימו לשלם עבור התיקונים הנדרשים.

במקרה כזה בתי המשפט לרוב מצדדים בבעלי דירות שכן ביצעו את העבודות (על חשבונם) ומטילים על בעלי דירות

שסירבו לקחת חלק בתהליך לשפות את בעלי הנכסים שכן שילמו, בתוספת הוצאות משפטיות וכיוצא בזה.

התראה לדוגמא על חובת ביצוע עבודות שיקום בעקבות צו מבנה מסוכן

לכבוד הדיירים,

בהתייחסות לצו מבנה מסוכן שהוצא על ידי עיריית ____________ בנוגע לנכס ברחוב ____________, אנו מזכירים לכם את חובותיכם החוקיות והמוסריות:

1. חובה חוקית ומוסרית – לפי סעיף 150 לחוק התכנון והבנייה, כל דייר ובעל נכס מחויב למלא את דרישות הצו ולבצע את עבודות השיקום שנקבעו. אי-ציות מהווה הפרה של החוק והנוהג הקהילתי, מסכנת את כלל הדיירים ופוגעת בתרבות הדיור הקולקטיבית של הבניין.

2. סכנת חיים ונזק למבנה – המבנה מסווג כמסוכן. אי נקיטת צעדים מיידיים עלולה לגרום לפגיעות גוף חמורות ולנזקים חמורים לרכוש. דייר שאינו משתף פעולה מסכן גם את עצמו וגם את שאר הדיירים.

3. השפעה על ביטוחים – חברות הביטוח רשאיות לבטל את כיסוי המבנה במקרה של אי ביצוע השיקום, כך שכל נזק עתידי, בין אם תאונה, שרפה או קריסה جزئي של המבנה, יהיה על אחריותכם האישית והמלאה. ביטול הכיסוי הביטוחי כולל גם רכוש פרטי בדירה ובשטחים המשותפים.

4. דחיפה לפעולה – תרבות הדיור – צו המבנה המסוכן אינו רק דרישה משפטית, אלא כלי חברתי למניעת סיכון לכלל הדיירים. הוא נועד להבטיח שהמבנה יישמר כקולקטיב, ושכל דייר יקבל אחריות אישית על השתתפות בשיקום, על פי ערכי התרבות הקהילתית בבניין.

5. חובת הוועד לממן ולתבוע – במידה ודייר מסרב לבצע את השיקום, הוועד מחויב לבצע את העבודה על חשבונו כדי להגן על כלל הדיירים ולמנוע סנקציות מצד העירייה. הוועד ישא בהוצאות הראשוניות, אך שומר לעצמו את הזכות לתבוע את הדייר הסרבן להחזר מלא של כל ההוצאות, לרבות ריבית והוצאות משפטיות.

6. סנקציות והוצאות כספיות – דיירים לא משתפי פעולה עלולים להיחשב כאחראים לכל נזקי גוף או רכוש שייגרמו כתוצאה מהמבנה המסוכן. העירייה רשאית להטיל קנסות כספיים, להוציא צווים לביצוע בכפייה ולגבות את העלות מהדייר הסרבן. בעבר, דיירים במקרים דומים חויבו בקנסות בסכומים של 5,000–20,000 ₪ לכל דייר, והוצאות הכפייה של הוועד נעו בין עשרות עד מאות אלפי שקלים לכל בניין.

7. צעדים נדרשים – על כל דייר ליצור קשר עם הוועד / הקבלן המלווה את פרויקט השיקום תוך 7 ימים ממועד קבלת מכתב זה. יש לתאם התחלת עבודה על פי מפרט מקצועי שהוכן על ידי מהנדס מוסמך, כדי להבטיח שהמבנה יעמוד בתקן הבטיחות הנדרש.

סיכום והנחיה:
אי ציות לצו מבנה מסוכן אינו אופציה. מדובר בחובה חוקית, מוסרית וכלכלית. הדיירים נדרשים לפעול באופן מיידי למען בטיחותם ובטיחות יתר הדיירים, לשמור על כיסוי הביטוחי של המבנה ולמנוע הוצאות מיותרות על יתר הדיירים.

הוועד שומר לעצמו את הזכות לפעול משפטית כנגד כל דייר שלא יפעל בהתאם, ולהבטיח שהאחריות הכספית מוטלת על מי שמונע את השיקום.