פיקוח הנדסי ובדיקות מעטפת חיצונית

בדיקות מעטפת חיצונית אינן מיועדות רק למבנים שהוגדרו כמסוכנים על ידי הרשויות, אלא לכל בניין המעוניין לשמור על בטיחותו, עמידותו וערכו לאורך שנים. תחזוקה נכונה של מעטפת המבנה ומערכותיו החיצוניות מאפשרת לזהות ליקויים בזמן מוקדם, לטפל בהם לפני שהם מתפתחים לנזקים חמורים, ולמנוע סיכונים לדיירים ולעוברי אורח.

מהנדס קונסטרוקציה או מפקח הנדסי מוסמך מבצע סקירה יסודית של הבניין, החל מהחזיתות ועד לאזורים פחות גלויים לעין כגון מקלטים, קורות, חגורות ותקרות תחתונות. להלן סקירה מפורטת של תחומי הבדיקה המרכזיים:

1. חזיתות הבניין והמעטפת

חזיתות המבנה הן קו המגן הראשון בפני מזג האוויר ומשפיעות גם על חזות הנכס וערכו. הבדיקה כוללת:

• טיח ובטון – חיפוש סדקים, קילופים והתנתקויות.

• חדירת מים – סימני רטיבות או עובש על הקירות החיצוניים.

• חיפויים – בחינת חיפוי קרמיקה, אבן או שליכט, בדיקת חוזק ההדבקה והעוגנים.

• צבע והגנה חיצונית – איתור אזורים בהם שכבת הציפוי נשחקה ודרושה חידוש.

2. קומת עמודים (קומת עמודים מפולשת)

בבניינים רבים קומת הקרקע נשענת על עמודים היוצרים חלל פתוח. מצבם הקריטי של עמודים אלו מחייב בדיקה מוקפדת:

• כיסוי בטון לברזל – בדיקה אם כיסוי הבטון עומד בתקן (לפחות 3 ס"מ) או שיש חשיפת ברזל.

• קורוזיה – סימנים של חלודה בברזל הזיון.

• פגיעות פיזיות – פגיעות מרכב או שחיקה מתמשכת.

• עיבוי או דיפון – האם נדרשת התערבות לחיזוק העמודים.

3. מקלטים ותשתיות תת-קרקעיות

מקלטים נבנים לרוב מבטון עבה, אך הם סובלים מלחץ קרקע וחדירת מים:

• בדיקת איטום – האם קיימים סימני חדירת מים דרך הקירות או הרצפה.

• מצב הבטון – התפוררות, סדקים או נזקים כתוצאה מרטיבות מתמשכת.

• אוורור – בדיקת תקינות פתחי האוורור בהתאם לתקן.

• תחזוקת חומרים – הצורך בחומרים קריסטליים או ציפויי הגנה מיוחדים.

4. קורות וחגורות בטון

קורות וחגורות הן רכיבים קונסטרוקטיביים קריטיים המעבירים עומסים בין קומות. בבדיקה נבחן:

• סדקים אופקיים ואנכיים – זיהוי מוקדם של תזוזות במבנה.

• חיבור בין החגורות לעמודים – האם יש נתק מבני או פגיעה בזיון.

• התפוררות בשולי הקורה – סימן לחשיפת ברזל ותחילת קורוזיה.

• צורך בשיקום בטון – שימוש בחומרי מליטה או מערכות חיזוק.

5. מעקה בניין עליון (גג)

המעקות בקצה הגג הם נקודת תורפה בטיחותית, במיוחד בבניינים ישנים:

• בדיקת יציבות – האם המעקה מחובר כראוי לרצפת הגג.

• גובה לפי תקן – 105 ס"מ לפחות במבני מגורים.

• סדקים ושברים – סיכון לנפילת חלקים.

• חדירת מים – נזקים לאיטום עקב סדקים במעקה.

6. חדר מדרגות ותקינות מעקה פנימי

חדרי מדרגות נושאים עומסים יומיומיים ומהווים נתיב מילוט בעת חירום:

• קירות בטון או בלוקים – בדיקה לסדקים ולחיבורים לקונסטרוקציה.

• מעקות – בדיקת יציבות, גובה לפי תקן, וחלודה במעקות מתכת.

• משטחי מדרגות – איתור שחיקה או תזוזות בריצוף שעלולות לגרום למעידות.

• תפרי התפשטות – האם הותקנו כראוי והאם נשמרת הגמישות.

7. ריצוף מסביב למבנה

ריצוף חיצוני משפיע על ניתוב מי הגשמים ועל שלמות יסודות המבנה:

• שקיעת מרצפות – מצב המעיד על בעיית ניקוז או שקיעת קרקע.

• שיפועים – בדיקה שהמים זורמים מהמבנה החוצה ולא להפך.

• סדקים ופרצות – סיכוי לחדירת מים ליסודות.

• חיבורים לקירות חוץ – האם נדרשת חידוש פסי איטום.

8. תפרי התפשטות וחיבורי מערכות

בניינים בני כמה עשורים מציגים לעיתים תפרים שנשחקו:

• בדיקת גמישות החומר – האם החומר נשאר אלסטי או התקשה.

• חדירת מים – נזילה מתפרי התפשטות פוגעת בקירות ובחדרי מדרגות.

• צורך בהזרקות או חומרים חדשים – שימוש בסיקה פלקס או מערכות איטום מתקדמות.

חשיבות פיקוח הנדסי צמוד

בדיקת מעטפת חיצונית אינה מסתיימת באבחון בלבד. ליווי הנדסי מתמשך מבטיח שכל פעולת תחזוקה ושיקום תתבצע על פי התקנים וההנחיות. מהנדס מלווה יודע:

• לבחור חומרים מתאימים – סיקה, מפת"ח, או מערכות בינלאומיות.

• לפקח על עבודת הקבלן – טפסנות נכונה, עובי שכבות, יחס מים-צמנט.

• להגן על דיירים – מניעת סכנת נפילת חלקים בזמן עבודה.

• לספק חוות דעת חתומה – מסמך רשמי הנדרש לעיתים ע"י עיריות וחברות ביטוח.

תחזוקה מונעת – לא לחכות למצב מסוכן

גם מבנים שלא קיבלו צו מבנה מסוכן יכולים לסבול מבעיות במעטפת. ביצוע בדיקות שגרתיות אחת לכמה שנים מאפשר:

• לזהות נזקי רטיבות בשלב מוקדם.

• למנוע סכנת נפילת טיח או בטון.

• להבטיח יציבות מעקות וחדרי מדרגות.

• לשמר את ערך הנכס בשוק הנדל"ן.

שיפוץ בניינים ותחזוקה חיצונית הינם דברים אשר כרוכים במעורבות כספית של כל דיירי הבניין וכאשר מדובר באסתטיקה חיצונית ואו תחזוקה מתקדמת של הבניין, לרוב מנסים רבים להתנער מהוצאה כספית עד לכדי הוצאת צו מבנה מסוכן.

מניסיון אישי עם אלפי שיחות מדיירי בניינים בעלי בעיות שונות אשר ניסו לגייס את עזרת הדיירים במקרים של רטיבות בדירה בודדת ואף במקרים של נפילות חלקי בטון על אזור חניה בודד, תמיד יהיה במצב כזה קשה מאוד לקרוא לדיירים להוציא כסף עבור שיפוץ ושיקום הבעיה.

כאשר יש יותר מדירה אחת אשר סובלת מרטיבות ואו סכנה ברורה לניתוק חלקי בטון ממעטפת הבניין ואו מצב עמודים עגום אשר מביא את הדיירים להתכנס ולהתחיל לאסוף הצעות מחיר.

3 בעיות מתפתחות בשלב הזה:

1. כל קבלן רואה את הבניין בצורה שונה לפי סגנון העבודה אליו הוא מורגל והדבר מתבטא בסכום הכסף עליו הוא מדבר. קבלן אשר מנהל צוות סנפלינג יציע אולי פתרון צביעה ואיטום נקודתי לאומת קבלן אשר מורגל לעבודה על פיגומים עם צוות של טייחים וסביר שהכיוון שלו יהיה ללכת על שליכט צבעוני. כל קבלן גם מציע חומרים ומפרט עבודה שונה וזה יכול להיות מאוד מבלבל בפגישות עם שאר הדיירים, במיוחד בבניינים עם אוכלוסייה מבוגרת יותר.
2. השם החדש לסרבני תשלום הינו "תומכי תמ"א 38" והם תמיד יעדיפו למרוח את הפגישות בהצעות לשיפוץ גדול יותר אותו הם יעדיפו לקבל בחינם אם יגיע יזם תמ"א מתאים. סרבני תשלום אלו לרוב יהיו גם האנשים הכי קשים במשא ומתן מול יזם התמ"א ואף עלולים לפגוע בתהליך על ידי בקשות לא מציאותיות. דיירים כאלה גם הופכים למטרד באם שאר הבניין מתכנס בכל זאת לטובת השיפוץ ואף ברוב חוצפתם גם דורשים מהקבלן יחס מועדף.
3. בעיית הדייר עם "החבר קבלן" בעיה זו עלולה לפגוע קשה בדיירים מאחר ויש דייר עסקן אשר רוצה להביא קבלן לביצוע העבודה. אותו קבלן יציע מחיר עבור הפרויקט ויתחייב לשכן בהפרשת עמלה מכובדת לעסקן בתמורה על כך שהביא לו את הפרויקט. אותו שכן יקבל למעשה את כספו בחזרה מהקבלן, גם במחיר של הבאת קבלן רדוד יותר בעל יכולת מקצועית נמוכה וטיב עבודה ירוד. זהו המודל המתוחכם יותר לסרבן מודרני, אשר אינו מודה בכך שאין לו שום עניין ואו רצון להשתתף בשיפוץ הבניין ותחילה אף יראה לשאר הדיירים שהוא מגיע מרצון לעזור בלבד. כבר ראיתי מספיק פרויקטים שדייר כזה ניסה בהתחלה בנחמדות להשחיל את הקבלן המועדף מטעמו ולאחר התנגדות של שאר הדיירים, הוא התחיל להאשים דיירים אחרים במשחק מכור ואף איים שלא ישלם את חלקו באם לא ילכו עם הקבלן מטעמו.

את הרבה מהבעיות האלה ניתן לפתור בשלב מוקדם יחסית, על ידי הזמנת מהנדס מוסמך לביקורת ראשונית והפקת דוח אשר מתאר את מצב הבניין ואת הנקודות החשובות אותן צריך לטפל במהרה !

הפקת דוח על ידי מהנדס מהווה תיעוד של המצב הנוכחי ומגדיר בדיוק את רמות הסיכון ואת הפתרונות לטיפול הנדרשים, משם ניתן יהיה לקבל החלטה אם לפנות למחלקת מבנים מסוכנים על מנת לקבל צו מבנה מסוכן במטרה לאחד את הדיירים להשגת פתרון מהיר.

הפקת דוח הנדסי יכול לעודד דיירים גמישים יחסית לפעול לטובת שיפור מצב הבניין מתוך הבנה שיש עדות מקצועית וברורה, אשר עלולה להפוך לתביעה עתידית של גרימת נזק ואו פגיעה בחיי אדם ברשלנות.

הפקת דוח הנדסי יכול בהמשך לעזור ולמקד את הקבלנים בהצעת מחיר אחידה, המבוססת על מפרט אחיד ברור אותו מספק המהנדס. אותו מפרט עבודה מכיל את המידע על היקף הפרויקט, חומרים ותוכנית עבודה ברורה אותה ניתן לתרגם לסכום הכסף שבעבורה יהיה מוכן הקבלן לספק את התמורה.

הפקת דוח הנדסי בשלב מוקדם ובפרט אם מכיל הערות לגבי אזורים מסוכנים במבנה, יכול להיות לעזר בשלב מאוחר יותר באם אחד מהדיירים יהפוך לסרבן. אם עברתם דרך מסוימת ורוב הדיירים אתכם ניתן יהיה להוציא צו מבנה מסוכן לבניין ולגבות בקלות מאוחר יותר את כסף מאותו סרבן דרך תביעה בבית משפט.

הזמנת מהנדס בתחילת הדרך יכול לפתור מראש הרבה מאוד סיבוכים ובהמשך באם התהליך מתפתח למבנה מסוכן ואו לשיפוץ גדול יותר, כך או כך תצטרכו מהנדס מלווה בהמשך וחוות דעתו הראשונית תשמש בשלב מאוחר יותר כיסוד וכיוון לכל צד אליו תפנו.

מה כלול בהזמנת המהנדס?

דוח מצב בניין: תיאור המצב הנוכחי של מעטפת המבנה, בדיקת מצב עמודי בניין וקומה מפולשת, בדיקת חדר מדרגות ואפשרות לבדיקת הגג. הדוח מספק מידע לגבי אזורים בהם ישנה אפשרות לסכנה מידית ואו עתידית כמו מרפסות מתפרקות וחלקי בטון רופפים אשר עלולים ליפול בכל רגע ולפגוע בעוברים ושבים.

מפרט טכני: למעשה המפרט נכתב העגה הנדסית ומכיל קווים ראשיים בלבד כמו עיבוי עמודים, שיקום עמודים, קילוף מעטפת, ציפוי בשפריץ, ציפוי בשליכט צבעוני, איטום גג יריעות ועוד.

המהנדס לא נדרש לפרט ברזולוציה מוקטנת איך מעבים עמוד ובאיזה מוטות ברזל להשתמש, הוא רק מגדיר כמות עמודים אשר נדרשת בערך לעיבוי. רק בשלב מאוחר יותר לאחר שיתחיל הקבלן לעבוד כחלק מהליווי ההמשכי יוכל המהנדס לראות את מצב העמודים ולקבוע סופית, אלו מהעמודים צריכים עיבוי ואלו אשר מספיק להם שיקום.

מחירון לבדיקת מבנים משותפים

מחירון לבדיקת מעטפת בניין חיצונית והפקת דוח + מפרט ביצוע

לבניין עד 4 קומות 1500 ₪ לפני מע"מ.

מחירון לבדיקת מעטפת בניין חיצונית והפקת דוח + מפרט ביצוע

לבניין עד 4 קומות + גג  1800 ₪ לפני מע"מ.

כל קומה נוספת בתוספת של 400 ₪ לפני מע"מ לקומה.

לדוגמא: מחירון לבדיקת מעטפת בניין חיצונית והפקת דוח + מפרט ביצוע

לבניין 8 קומות 3100 ₪ לפני מע"מ.

 ***הערה – שימו לב שמדובר בבדיקת מעטפת חיצונית לבניין וקומת קרקע, בלי בדיקת הנכסים בתוך הבניין, בלי בדיקה מקיפה של מערכות חכמות גילוי אש ועוד.

לצורך הוספת נקודות לבדיקה ניתן יהיה לסכם זאת מראש עם המהנדס לפני תחילת הבדיקה וקבלת הצעת מחיר סופית.

חשיבות הבדיקות ההנדסיות וליווי מהנדס בפרויקטי תחזוקה ושיקום מבנים

כאשר דיירים, ועדי בתים או חברות ניהול נדרשים לשיקום ושיפוץ מבנה – אם בעקבות ליקויים קונסטרוקטיביים, צו מבנה מסוכן או פשוט כחלק מתחזוקה שוטפת –

עולה השאלה: מי יפקח על העבודות ויוודא שהן מתבצעות על הצד הטוב ביותר? כאן נכנס לתמונה מהנדס מבנים, שתפקידו שונה מהותית מאיש מקצוע רגיל או קבלן ביצוע.

רבים נוטים לחשוב שקבלן ותיק או בעל מקצוע מנוסה יכולים למלא את התפקיד של מהנדס. בפועל, ההבדל עצום.

קבלן מתמקד בביצוע, בעוד מהנדס מתמקד באחריות, בחתימה, בבקרה ובתמונה רחבה של יציבות המבנה ובטיחותו. נעמיק כעת בהבדלים הללו ונבין מדוע הליווי ההנדסי אינו מותרות, אלא הכרח.

1. מה כוללות בדיקות מהנדס?

בדיקות מהנדס הן לא רק "עין מקצועית נוספת". הן כוללות:

• סקירה ויזואלית מעמיקה של רכיבי המבנה – חזיתות, עמודים, קורות, מעטפת, מקלטים, חדר מדרגות ומעקות.

• בדיקות חומרים – האם הבטון עומד בחוזק הנדרש, האם הזיון חשוף, האם נדרש שיקום או עיבוי.

• איתור ליקויים נסתרים – באמצעות כלי מדידה, מצלמות תרמיות או פטישי בדיקה ייעודיים.

• קביעת מפרט עבודה – מה יש לשקם, באילו חומרים, לפי איזה שלבים.

• מעקב אחרי ביצוע – נוכחות באתר לוודא שהעבודות מתבצעות בהתאם להנחיות ולא מתבצעים קיצורי דרך.

2. מה ההבדל בין מהנדס לבין קבלן או בעל מקצוע רגיל?

✅ מהנדס:

• מוסמך על פי חוק ומחזיק ברישיון חתום מטעם רשם המהנדסים.

• אחראי משפטית על קביעותיו וחתימתו מחייבת כלפי הרשויות.

• מסתכל על כלל המבנה ולא רק על העבודה המקומית.

• בוחן את השלכות התיקון – איך משפיע על היציבות, על מערכות אחרות ועל חיי המבנה.

• מחויב לפעול לפי תקנים מחמירים (ת"י ישראליים ותקנים בינלאומיים).

• חתימתו נדרשת בסיום העבודה לצורך אישור מול עיריות, ביטוחים וחברות ניהול.

❌ בעל מקצוע ללא הכשרה כמהנדס:

• מתמקד בביצוע מקומי – תיקון טיח, יציקה, ריצוף, חיזוק.

• אינו רשאי לחתום על מסמכים הנדסיים או לשמש כגורם מוסמך מול הרשויות.

• פועל על פי ניסיון אישי, לא בהכרח על פי תקנים כתובים.

• עלול להציע פתרונות "מהירים" שאינם נותנים מענה לבעיה קונסטרוקטיבית רחבה.

• אין לו אחריות משפטית כוללת על בטיחות המבנה.

במילים פשוטות – קבלן יכול לבצע, אך לא לקבוע. מהנדס קובע, מפקח, ובסיום גם נותן את האישור הרשמי שהמבנה בטוח למגורים ושימוש.

3. חשיבות הליווי ההנדסי לאורך כל הפרויקט

ליווי מהנדס אינו מסתיים בחוות דעת ראשונית. מדובר בתהליך מתמשך שכולל:

1. אבחון ראשוני – סריקת המבנה, כתיבת דו"ח ולפעמים קביעת צווי חירום זמניים (כגון גידור אזור מסוכן).

2. קביעת מפרט עבודה – מהנדס מנסח מפרט ברור, בו מצוין מה יש לתקן, כיצד, ובאיזה סדר. זהו מסמך שחוסך ויכוחים בין דיירים וקבלנים.

3. בחירת קבלן מתאים – המלצה על קבלנים מורשים המתמחים בשיקום מבנים, ולא קבלני שיפוצים כלליים.

4. פיקוח שוטף – מהנדס מגיע לאתר ומוודא שהעבודות מתבצעות בהתאם להנחיות. הוא עוצר עבודות כשמתגלים ליקויים, ומכוון את הקבלן לשיטות נכונות.

5. בדיקות ביניים – בדיקת יישום שכבות טיח, עומק כיסוי בטון, שימוש בחומרי שיקום מאושרים.

6. סיום ואישור – רק מהנדס רשאי לחתום שהמבנה עבר שיקום כנדרש ועומד שוב בתקן. האישור הזה הוא קריטי מול עיריות וחברות ביטוח.

4. למה האישור ההנדסי בסיום הוא קריטי?

ללא חתימת מהנדס, העבודה עלולה להיחשב "חסרת תוקף". המשמעות:

• מול העירייה – לא ניתן לבטל צו מבנה מסוכן ללא חוות דעת חתומה ע"י מהנדס רשוי.

• מול הביטוח – חברות ביטוח רבות דורשות מסמך הנדסי כתנאי לחידוש פוליסת מבנה.

• מול בית משפט – במקרה של תאונה, רק אישור מהנדס מוכר כהגנה משפטית לוועד הבית או לחברת הניהול.

• מול הדיירים – חתימה רשמית משדרת שקיפות ואחריות ומאפשרת גביית תשלומים באופן הוגן.

5. דוגמאות לפערים בין עבודה עם מהנדס לעומת בלעדיו

• ללא מהנדס: קבלן מתקן סדק חיצוני באמצעות טיח בלבד. לאחר חצי שנה הסדק חוזר, הפעם עמוק יותר, ונדרש שיקום קונסטרוקטיבי יקר.

• עם מהנדס: מהנדס מזהה שהסדק נובע מתזוזה בקורת חגורה, מנחה לבצע חיזוק עם בטון מתקן ופלדה, ומונע הישנות.

• ללא מהנדס: קבלן מטפל בעובש במקלט בצביעה בלבד.

• עם מהנדס: מהנדס מאתר חדירת מים בקיר תומך, ממליץ על איטום קריסטלי מבפנים ושיקום בטון, כך שהבעיה נפתרת מהשורש.

6. אחריות, שקט נפשי ובטיחות

בעל מקצוע טוב יכול להיראות מקצועי – אבל בסופו של דבר, רק מהנדס נושא באחריות משפטית ומקצועית כוללת. דיירים וועדי בתים זקוקים לשקט נפשי שהעבודה נעשתה לפי תקן ושיש כתובת במקרה של בעיה עתידית.

החתימה ההנדסית בסיום פרויקט אינה "עוד טופס". היא ההבדל בין מבנה מתוחזק עם אחריות מוכחת, לבין מבנה שבו התיקונים הם "על אחריות הקבלן בלבד" – מצב שעלול לסכן חיי אדם.

7. שילוב מהנדס עם קבלן – השילוב המנצח

הפתרון הטוב ביותר אינו לבחור בין מהנדס לבין קבלן, אלא לשלב ביניהם:

• המהנדס – מאבחן, קובע מפרט, מפקח, חותם ומעניק גיבוי משפטי ובטיחותי.

• הקבלן – מבצע בפועל את העבודות בשטח על פי הנחיות מהנדס.

כאשר שני הגורמים פועלים יחד, הבניין מקבל גם עבודה איכותית בשטח וגם אחריות הנדסית רשמית.

סיכום

בדיקות מהנדס אינן פריבילגיה – הן חובה אמיתית בכל פרויקט תחזוקה, שיקום ושיפוץ מבנה. בעוד שקבלן או בעל מקצוע יכולים לבצע עבודה טובה, רק מהנדס רשאי ויכול:

• לאבחן את שורש הבעיה ולא רק את הסימפטום.

• להנחות את אופן הביצוע על פי תקנים מחייבים.

• לפקח שהעבודות מתבצעות כראוי.

• לחתום על מסמך רשמי המוכר על ידי הרשויות והביטוחים.

ההבדל בין מבנה שטופל בליווי מהנדס לבין מבנה שטופל בלעדיו הוא לא רק ברמת הגימור, אלא בבטיחות חיי הדיירים ובערך הכלכלי של הנכס.

למה לבחור בליווי הנדסי מקצועי – ואצל מי?

כאשר מדובר בשיקום ושיפוץ מבנים, אין מקום לפשרות. מה שנראה כדחייה קטנה או פתרון זמני עלול להפוך לסכנת חיים של ממש או להוצאה כספית גבוהה פי כמה בעתיד. לכן, ליווי הנדסי מלא לאורך כל הדרך – משלב האבחון הראשוני ועד האישור הסופי – הוא המפתח לשקט נפשי ולביטחון הדיירים.

כאן נכנס לתמונה עמית עוז – קבלן רשום ובעל ניסיון רב שנים בתחום שיקום ועיבוי מבנים מסוכנים. לצד ביצוע מקצועי של עבודות השיקום בשטח, אנו עובדים יד ביד עם מהנדסים מוסמכים בעלי ותק, שמלווים את הפרויקט משלב התכנון ועד לסיום הרשמי מול העירייה וחברות הביטוח.

מה זה אומר עבורך?

• בקרה כפולה – גם ביצוע איכותי וגם פיקוח הנדסי מוסמך.

• אחריות מלאה – החתימה ההנדסית נותנת לך גיבוי מול הרשויות ובמקרה חירום.

• שקיפות מלאה – הדיירים מקבלים דו"חות הנדסיים ברורים ואישורי איכות עבודה.

• חיסכון כלכלי – טיפול שורשי שמונע חזרות ותקלות חוזרות.

בין אם מדובר בשיקום עמודים, חיזוק קורות, איטום מעטפת או טיפול במקלטים – הליווי שלנו מבטיח שתקבלו תוצאה בטוחה, איכותית ומאושרת הנדסית.

📞 צרו קשר עוד היום עם  עמית עוז – שיקום מבנים מסוכנים
וביחד נדאג שהבניין שלכם יחזור להיות בטוח, יציב וראוי למגורים – עם גב מקצועי של מהנדס ועם ביצוע מוקפד עד הפרט האחרון.