החיבור בין צמנט (מלט), חול ומים יוצר את האחד מהחומרים החזקים ביותר הנקרא בטון. הצמנט הינו חומר מליטה המיוצר במפעלים על ידי שריפה של אבני גיר שונים וריסוקם, עד לקבלת אבקה אפורה הפועלת כחומר מקשר. כאשר מוסיפים למלט מים ובשילוב עם חול ואגרגט, מתקבלת תערובת חזקה של בטון.

לבטון ישנן מספר תכונות טובות כמו היותו עמיד יחסית לרטיבות והינו חומר עמיד אשר מתחזק עם השנים, לאומת חומרים אחרים אשר נחלשים ומתפרקים. תפקיד האגרגטים בתערובת הבטון להפוך את התערובת לעיסה המתקשה עד למצב של אבן. כאשר טוחנים את אבני הגיר והופכים אותם לאבקה צמנטית, הנטייה של החומר תהייה לחזור למצב קודם ובשילוב עם אבני חצץ תתקבל הקשחה לרמה של אבן יצוקה.

טיב הבטון נקבע לרוב על ידי כמות המלט, שכן מחסור במלט יחליש את החוזק ועודף מלט יגרום להפסק כספי עבור הקבלן. ישנם גם חומרים נוספים המשמשים כתוספים לבטון כמו דבקים, אשר תפקידם להעשיר את הבטון ולהגביר את רמת העמידות שלו לרטיבות עתידית.

המשחק בכמויות של חומרי היסוד, יוצר מספר סוגים של בטון:

1. בטון רזה – משמש למטרות מילוי ויישור, בטון זה אינו עמיד לעומסים ומשמש כשכבה תחתונה.
2. בטון קל – כמו כן הוא, בטון זה הינו תערובת קלה המגיעה עם תערובת חומרים כימיים אשר מיצרים בועות אוויר וחללים בבטון. בטון זה משמש למטרות בידוד אקוסטי והגנה מחום וקור.
3. יציקות בטון (טרומי) – בטון אשר מגיע יצוק בתבניות ומובא לאתר הבנייה כאשר הוא מוכן, לרוב מייצרים את התבניות במפעלים. תבניות אלו מגיעות לאתר ומורכבים המשטחים ליסודות הבניין.
4. בטון מזוין – משמש ליציקת קירות, עמודים, מקלטים וממדים. מדובר על תערובת בטון באיכות טובה ביותר, שכן לרוב מדובר בעומסים כבדים אשר מופעלים על החומר הזה.

התקשות ואשפרה – הבטון אומנם מתקשה בתוך מחצית היממה, אך הוא אינו עמיד עדיין לנשיאת עומסים. השבוע הראשון מגיע הבטון לעיקר חוזקו ומומלץ לבצע אשפרה על מנת לשימוש על תהליך התקשות איטי ככל שניתן. רק לאחר כחודש ימים יגיע הבטון לרמת התקשות העומדת בתקן הישראלי, שכן לבטון לוקח זמן רב להתקשות ולהפוך לאבן יצוקה.

ישנם תוספים מיוחדים אותם מוסיפים לבטון, על מנת לעכב או לזרז את התקשות הבטון. נניח שיש לנו מספר אזורים לצקת, הרי שלא היינו רוצים שהבטון יתייבש במערבל ולכן ניתן יהיה להוסיף מעכב התייבשות.

ערבול התערובת – ישנם מפעלים אשר מביאים את התערובת המוכנה, עד לאתר הבנייה על ידי מערבל בטון. ניתן גם להכין את הבטון על ידי מערבל קטן (טפלה) אשר מגיע בגדלים שונים או מגיגית פלסטיק.

אם תשאלו את המבוגרים, הם יספרו לכם על השימוש באמבטיות רחצה ככלי הנוח ביותר לערבוב בטון (לרוב משתמשים באמבטיות ברזל ישנות). ניתן גם להזמין את הבטון במיכלים הנקראים סילו, אותם מיכלים יכולים לשבת באתר הבנייה ומכילים בטון עם מעכב התייבשות.

יציקות בטון – החוק הבסיסי ביציקות הינו, יוצקים הכול באותו הזמן וללא הפסקות. על הבטון להתקשות כאבן אחת חזקה ולכן כאשר יוצקים רצפה או עמודים, יש לנסות לצקת את הכול בשכבה אחת וביום אחד ואם לא מצליחים יש לקבל הוראות המשך ממהנדס.

המשפט "יש לי יציקה על הראש" מתארת לפעמים את הלחץ המופעל על הקבלן להשלים את העבודה באותו היום של המקטע המתוכנן.

אופן הובלת הבטון ויציקתו – ישנה משאבת בטון, היכולה לשנע את הבטון לגובה רב ולהזריק אותו לתוך התבנית. הצינור מוחדר לתוך תבנית העמוד או הקיר על מנת שלא ייווצרו כיסי אוויר, יש גם וויברטור בראש הצינור על מנת להרעיד את הבטון. כאשר מרעידים את התערובת היא מתפלסת ומתיישרת ללא כיסי אוויר וחללים ריקים. ניתן על ידי מכות פטיש גומי להכות בתבניות על מנת לגרום לוויברציה פנימית, עד אשר החומר התהדק ומתקבלת שכבה לחה על פני הבטון.

אשפרה – אני מקדיש במיוחד שורות אלו לנושא האשפרה בשל החשיבות הגדולה של פעולה זו. אשפרה הינה הרטבה של הבטון במשך השבוע הראשון, שכן פעולה זו גורמת לבטון להתקשות בצורה חזקה יותר ויכולה להקשות ברמה של חמישים אחוזים יותר מבטון ללא אשפרה. בתנאי מזג אוויר חמים מאוד, מומלץ לכסות את העמודים או הרצפה על מנת לאפשר התייבשות איטית ולהרטיב באופן תדיר יותר.

ברזלי זיון – תפקיד הברזל הינו לחזק ולקשור את הבטון. ברזלי הזיון מגיעים בעוביים שונים לפי מידת הצורך ותכנון של מהנדס קונסטרוקטור, אשר מתכנן את כמות ועובי הברזל לפי עומסים עתידיים. על הברזל להיות עטוף היטב בשכבה של בטון בעובי של כחמישה סנטימטרים, על מנת לחסום ולהגן מחדירה של לחות אל הברזל. הלחץ של המבנה על המוט ברזל גורם לו לכיפוף ולכן תפקידו של הבטון, לשמור על הברזל ללא יכולת למצב של כיפוף.

תבניות בטון – תבניות בטון עשויות מעץ או ברזל בבניינים גדולים, כאשר העץ הינו שכיח יותר. יש לזכור שמדובר במשקל ולחץ עצום המופעל על התבנית ולכן מדובר בתבניות חזקות. בזמן יציקת בטון עם התבנית לא תהייה אטומה מספיק, הבטון יזלוג מהצדדים או שתהייה בטן ולאחר היציקה כבר אי אפשר לתקן את התבנית. לכן עדיף להשקיע זמן רב על חיזוק התבנית ומיצובה בצורה שתהייה עמידה, ללחצים ולמשקל הרב אשר יהיה עליה לשאת.  את הקונסטרוקציה של הברזל בונים לפני הקמת התבנית ומקבעים היטב, רק לאחר קיבוע הברזל ניתן לבנות את התבנית מסביב לברזל תוך כדי השארת המרווח של החמישה סנטימטרים.

לסיום ניתן לחפות את הקירות והרצפה בשכבה של טיח על בסיס צמנט, או ריצופים בשלל גוונים וסוגים.

כל מה שצריך לדעת על מלט בישראל – מרכיבים, ייצור ושימושים

מלט הוא אחד מחומרי הבנייה המרכזיים והחשובים ביותר בישראל, והוא מהווה את הבסיס כמעט לכל מבנה ותשתית במדינה – מבתים פרטיים ועד גשרים, מסילות רכבת ומבני ציבור. מאז קום המדינה, המלט שיחק תפקיד קריטי בפיתוח התשתיות והמבנים בישראל, והוא נחשב לחומר אסטרטגי בשל חשיבותו לתעשיית הבנייה ולכלכלה המקומית.

מהו מלט?

מלט, המכונה גם צמנט, הוא חומר אבקתי המתקבל בתהליך חימום של תערובת של אבן גיר וחרסית לטמפרטורה גבוהה, עד לקבלת קלינקר – חומר קשה בצורת גרגרי חרסינה. לאחר מכן הקלינקר נטחן לאבקה דקה ומועשר בחומרים נוספים, לרוב גבס, ליצירת מלט מוכן לשימוש. המלט משמש כחומר מקשר בתערובות בטון, המספקות את החוזק, העמידות והקישור בין מרכיבי הבנייה השונים.

היתרון המרכזי של המלט הוא יכולתו ליצור מבנה קשיח ועמיד לאורך שנים, תוך עמידות גבוהה ללחות, תנודות טמפרטורה ובלייה טבעית. מלט איכותי מהווה את היסוד להבטחת חוזק המבנה ועמידותו לאורך זמן.

ייצור מלט בישראל – היסטוריה ועובדות מרכזיות

בישראל, ייצור המלט החל כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברת נשר, שהוקמה בשנת 1922, היא יצרנית המלט המרכזית במדינה. המפעל הראשי של החברה נמצא ברמלה, והוא מספק את רוב תצרוכת המלט המקומית. המפעל מייצר מלט כחול-לבן מחומרי גלם מקומיים, תוך שימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות, מה שמבטיח איכות ואחידות של המוצר.

לצד נשר, קיימת פעילות יבוא מלט ממדינות אירופה כגון יוון, איטליה וצרפת. חברות כמו סימנט מספקות כ-20% מהביקוש המקומי למלט, ומציעות תערובות התקניות האירופאיות. בנוסף, חברות כמו לב ברון מתמחות ביבוא מלט ממקורות איכותיים בעולם, למגוון שימושים תעשייתיים ובנייתיים בישראל.

רגולציה ושוק המלט בישראל

מלט נחשב לחומר אסטרטגי בישראל, ולכן ייצורו ויבואו כפופים לפיקוח ממשלתי הדוק. הפקודה למלט, שנחקקה בשנת 1944, מגבילה את ייצור המלט בארץ ומטילה רישוי מיוחד על יצרנים ומייבאים. עד לשנת 2020, חברת נשר החזיקה במונופול כמעט מוחלט על השוק, אך עם השנים נפתח השוק לתחרות מוגבלת, והיום ניתן למצוא מספר יצרנים ומייבאים פעילים בארץ.

הרגולציה כוללת גם תו תקן מחייב למלט, המכסה את איכות החומר, עמידותו לאורך זמן והתאמתו לסוגי בנייה שונים, כולל בטון מזוין, בנייה פרטית ובנייה ציבורית.

מרכיבי המלט

המלט מורכב ממספר מרכיבים עיקריים:

1. קלינקר – החומר המרכזי, המתקבל משריפת אבן גיר וחרסית.

2. גבס – משמש לשליטה בזמן ההתקשות של המלט ומונע התקשות מיידית מדי.

3. תוספים כימיים – מגוונים ומשפרים תכונות כמו עמידות במים, חוזק, גמישות והאטת התקשות.

4. חומרים צבעוניים – במלט לבן או צבעוני, להוספת אסתטיקה בפרויקטים מיוחדים.

אחוזי התערובת והוספת התוספים משפיעים ישירות על חוזק המלט, זמן ההתקשות שלו ויכולת עמידותו לאורך שנים.

סוגי מלט בישראל

בישראל נפוצים מספר סוגי מלט עיקריים:

• מלט פורטלנד אפור – הסוג הנפוץ ביותר, לשימוש בבנייה כללית, יסודות, קירות ויציקות בטון.

• מלט לבן – משמש בעיקר לעבודות גמר ועיצוב פנים, או בנייה אדריכלית מיוחדת.

• מלט מהיר התקשות – מתאים לעבודות הדורשות התקשות מהירה, לדוגמה תיקוני תשתיות דחופים.

• מלט עמיד במים – משמש לבנייה בסביבה רטובה, כגון בריכות, חניונים תת-קרקעיים או מערכות ניקוז.

כל סוג מלט מותאם לפרויקט ספציפי, ויש לבחור את סוג המלט בהתאם לייעוד הבנייה, תנאי הסביבה והעומסים הצפויים.

שימושי המלט בישראל

מלט שימש בישראל מאז קום המדינה לבניית תשתיות קריטיות ומבנים מגוונים:

• כבישים, גשרים ומסילות רכבת

• בתי מגורים, מבני ציבור ובתי חולים

• מתקנים ביטחוניים ומבני תעשייה

פרויקטים בולטים בהם השתמשו במלט בישראל כוללים את נמל התעופה רמון, אצטדיון בלומפילד, מגדלי עזריאלי ובית חולים רמב"ם.

חברות מלט מובילות בישראל

נשר

החברה המובילה בישראל בייצור מלט. מפעליה ברמלה מספקים מלט איכותי כמעט לכל ענפי הבנייה בארץ, עם דגש על אחידות ואיכות גבוהה.

סימנט

חברה המתמחה ביבוא מלט אירופי, המספק כ-20% מהביקוש המקומי. מתמקדת בתערובות תעשייתיות ומתקדמות, התקניות האירופאיות.

לב ברון

מתמחה ביבוא מלט ממקורות איכותיים בעולם. החברה מספקת מלט למגוון תעשיות ולפרויקטים רחבים בארץ.

מחירי מלט בישראל (המחירים מותאמים לשנת 2025)

• מלט שקי 25 ק"ג: בין 15–30 ₪ לשק (תלוי בסוג המלט ובחברה).

• מלט מוכן למשאית 6 קוב: כ-1,500–2,200 ₪.

• מלט מוכן למשאית 9 קוב: כ-2,200–3,200 ₪.

• מלט מיוחד עמיד במים או מהיר התקשות: תוספת של 10–30% מעל המחיר הסטנדרטי.

יש לציין כי המחירים משתנים בהתאם לאזור בארץ, חברת ההספקה והיקף הרכישה.

מלט לבן מול מלט שחור: מה ההבדלים, דרגות החוזק ובדיקות מעבדה

מלט הוא אחד מחומרי הבנייה המרכזיים בעולם, והבנה של סוגי המלט, דרגות החוזק והשיטות לבדיקת איכותו היא חיונית לכל מי שעוסק בבנייה או שיפוץ. בישראל משתמשים בעיקר בשני סוגים עיקריים של מלט: מלט רגיל (שחור/אפור) ומלט לבן. ההבדלים ביניהם נובעים ממרכיבי הייצור, יישומים ותכונות פיזיקליות וכימיות.

---

מהו מלט רגיל (שחור/אפור)?

המלט הרגיל, או מלט פורטלנד אפור, מיוצר משריפת אבן גיר וחרסית בקלינקר, עם תוספת גבס לשליטה בזמן ההתקשות. צבעו האפור נובע ממינרלים טבעיים בקלינקר, במיוחד ברזל ומגנזיום.

יישומים עיקריים:

• יציקות בטון מזוין

• יסודות, עמודים וקירות

• עבודות בנייה כלליות, תשתיות וגשרים

יתרונות:

• חוזק גבוה

• עמידות ללחץ וכשלים מבניים

• חסכוני וזמין בשוק

חסרונות:

• צבעו האפור מגביל שימושים אסתטיים

• פחות מתאים לעבודות גמר ועיצוב פנים

---

מהו מלט לבן?

המלט הלבן מיוצר באופן דומה למלט הרגיל, אך בתהליך מיוחד שמסיר מינרלים כגון ברזל ומגנזיום, שמקנים צבע כהה למלט הרגיל. התוצאה היא מלט בעל צבע בהיר מאוד, כמעט לבן.

יישומים עיקריים:

• עבודות גמר ועיצוב פנים

• חיפוי קירות אסתטי

• חיבורי ריצוף ועבודות שיש ואבן טבעית

יתרונות:

• צבע אחיד ובהיר, מתאים למראה אסתטי

• מאפשר שילוב עם צבעים ותערובות מיוחדות

• מתאים לעיבודים דקורטיביים ומרקמים עדינים

חסרונות:

• יקר יותר ממלט רגיל

• חוזק מכני לרוב נמוך יותר (לשימושים מבניים יש צורך בבטון מזוין)

---

דרגות חוזק של מלט

המלט מאופיין בדרגת חוזק (MPa), שמציינת את יכולתו לעמוד בלחץ לאורך זמן. בישראל ובאירופה מקובל להשתמש בדרגות חוזק לפי התקנים:

טיפים:

• מלט דרגת 32.5 מתאים לבנייה רגילה וליציקות קטנות

• מלט דרגת 42.5 או 52.5 מתאים לפרויקטים כבדים ועומסים גבוהים

• תמיד יש להתאים את סוג המלט לפי עומס וייעוד המבנה

---

בדיקות מעבדה למלט

כדי להבטיח איכות המלט, מבצעים מספר בדיקות מעבדה:

1. בדיקת חוזק לחיצה (Compressive Strength Test)

   • מודדים את עמידת המלט בלחץ לאחר 28 יום התקשות

   • מאפשר התאמה לדרגת החוזק הנדרשת בפרויקט

2. בדיקת זמן התקשות (Setting Time Test)

   • בודקת כמה זמן לוקח למלט להתקשות בשלב הראשון והשלב הסופי

   • קריטי לתכנון עבודות בטון רציפות

3. בדיקת דחיסות וספיגת מים

   • בודקת את יכולת המלט לספוג מים ולשמור על חוזק לאורך זמן

   • חשוב במיוחד לבנייה חיצונית ופרויקטים עמידים ללחות

4. בדיקת אחידות צבע וגימור (בעיקר למלט לבן)

   • בדיקה שמבטיחה שהמלט הלבן יהיה אחיד, ללא כתמים או שינויי צבע

   • קריטי לעבודות אסתטיות, חיפוי פנים וחוץ

---

סיכום והמלצות

• מלט רגיל (שחור/אפור) – אידיאלי לכל סוגי הבנייה המבנית, חסכוני וחזק

• מלט לבן – מתאים לעיצוב ואסתטיקה, יקר יותר, דרגת חוזק נמוכה יחסית

• בדיקות מעבדה – חיוניות להבטחת חוזק, עמידות וסמיכות המלט

להמשך קריאה בנושא ראו מאמר בנושא חגורות בטון.

להמשך קריאה בנושא שיקום בטון.

 עמית עוז קבלן שיפוץ בניינים