אי טיפול בצו מבנה מסוכן מאפשר לרשות המקומית, עירייה או כל רשות אחרת, לקנוס את בעלי המבנה על אי טיפול במפגע. ניתן להבין זאת מקריאה בחוקי העזר העירוניים והמקומיים שחוקקו רשויות שונות בעניין זה. הסיבה בגללה הרשות יכולה לבחור לקנוס בעלי מבנה היא שהרשויות רואות בכל מה שקשור לאחזקה תקינה של מבנים אחריותם המלאה של בעלי המבנים. אי טיפול בליקויים המגדירים מבנה כמסוכן יכול לגרור הליכים נוספים מצד הרשות, עד הגשת כתב אישום בפלילים.
מה אומר החוק?
לפי פקודת העיריות (סעיף 254) ניתן לראות למשל ש"העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה." יותר מזה, הסעיף העוקב (255) מאפשר לעירייה במקרים בהם יש אי מילוי של חוק העזר לבצע את העבודות בעצמה "ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך." יש לשים לב שהחוק אף מאפשר לעירייה "לצוות כי ייהרסו בנינים… שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים." (סעיף 249 – 13).
רשויות מקומיות שונות חוקקו חוקי עזר מקומיים אשר מרחיבים או מתאימים את הפקודה לצרכים המקומיים. מועצה מקומית קריית עקרון יכולה להטיל קנס של עד 80,000 ₪ לעוברים על חוק העזר בעניין מבנים מסוכנים, וקנס נוסף של 3200 ₪ ליום על כל יום נוסף של אי טיפול. בדומה, עיריית רמת גן חוקקה חוק עזר הקובע ש"העובר על הוראה מהוראות חוק עזר זה (חוק מבנים מסוכנים), דינו – קנס עשרת אלפים (10,000) שקלים, ואם היתה העבירה נמשכת, דינו – קנס נוסף ארבע מאות שקלים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר מתן הודעה עליה בכתב מאת ראש העיריה או אחרי הרשעתו. כל רשות קובעת בחוק עזר עירוני או מקומי את גובה הקנס על אי טיפול בהוראה של הרשות בנושאים אלה.
איך מיושם החוק?
ניתן למצוא באינטרנט פסקי דין רבים העוסקים בנושא זה. עיריות ומועצות רבות תובעות לדין תושבים על אי טיפול בליקויים שנשלחו לבעלי נכסים במסגרת צו מבנה מסוכן. במרבית פסקי הדין שעיינו בהם ניתן לראות שבתי המשפט מקבלים את טענות הרשויות ומשיטים על בעלי הדירות קנסות כבדים בשל אי ציות להוראות הרשות בנושא זה. שימו לב שלעיתים קרובות פסקי הדין מציגים את דרישת הרשות לפצות אותה בהוצאות שהוציאה בכדי לטפל במפגע רלוונטי.
לפני שמגיעים לבית משפט הרשות לרוב מקבלת פניות מתושבים בעניין ליקויים שעשויים להוות סכנה. מהנדס מטעם העירייה בודק את הטענות ובמידה ואכן מדובר בסכנה הרשות מפיקה דרישה לבעלי הנכס לטפל בעניין תוך זמן קצוב. הרשות עוקבת אחר הביצוע ובמידה וזה לא נעשה לשביעות רצונה, כלומר המבנה נותר מסוכן, הדברים יכולים להגיע לבית משפט.