🏚️ מבנים מסוכנים בישראל: תמונת מצב עדכנית לשנת 2025
נכון לשנת 2025, בישראל קיימים כ-80,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה, ובהם כ-810,000 דירות שנבנו לפני 1980, שאינן עומדות בתקנים לעמידות בפני רעידות אדמה. מבנים אלו, רבים מהם ישנים ולא מתוחזקים, מהווים סיכון ממשי לדייריהם ולעוברים ושבים.
📊 תמונת מצב עירונית
נתוני אתר מדלן מצביעים על תמונה מעורבת:
תל אביב-יפו: ירידה משמעותית של 37% במספר המבנים המסוכנים, מ-920 ב-2023 ל-583 ב-2025.
בת ים: זינוק של 390% במספר המבנים המסוכנים, מ-70 ב-2023 ל-343 ב-2025.
רמת גן: עלייה של 72%, מ-161 ל-277 מבנים.
קריית גת: עלייה של 97%, מ-34 ל-67 מבנים.
ראשון לציון: עלייה של 35%, מ-500 ל-676 מבנים.
אשדוד: עלייה של 22%, מ-152 ל-185 מבנים.
באר שבע: ירידה דרמטית של 81%, מ-117 ב-2023 ל-22 ב-2025.
נתונים אלו מעידים על פערים משמעותיים בין הערים בטיפול במבנים מסוכנים.
🏛️ חקיקה ורגולציה
במרץ 2025, הוצגה הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביצוע סקר מבנים מסוכנים), התשפ"ג-2023, אשר מבקשת להטיל על הרשויות המקומיות לבצע סקרים מקיפים לאיתור מבנים מסוכנים. הצעת החוק נמצאת בשלב דיונים בוועדות הכנסת כנסת.
עם זאת, מבקר המדינה ציין כי נכון למרץ 2025, רק ארבע רשויות מקומיות חוקקו חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, מה שמעיד על פערים במידת ההתמודדות של הרשויות עם הבעיה משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.
⚖️ פסיקות עדכניות
בפסק דין שניתן בספטמבר 2025, קבע בית המשפט העליון כי אי־שוויון בתמורות בפרויקטי פינוי־בינוי אינו מהווה עילה לעיכוב המיזם. הפסיקה מדגישה את חשיבות קידום פרויקטים אלו, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים והסיכון הקיים במבנים ישנים.
בנוסף, פסקי דין נוספים בשנים האחרונות התייחסו לדיירים סרבנים בפרויקטים של התחדשות עירונית, תוך מתן עדיפות לביצוע הפרויקטים על פני התנגדויות פרטניות, במיוחד כאשר מדובר במבנים מסוכנים או בלתי ממוגנים.
🏚️ רמת גן מתמודדת עם מבנים מסוכנים וצווי הריסה
במהלך השנים האחרונות, עיריית רמת גן נוקטת צעדים פעילים לטיפול במבנים שהוגדרו כ“מסוכנים” ברחבי העיר. ההגדרה נובעת מחוק העזר העירוני "מבנים מסוכנים" (התש"ף 2020), המאפשר לעירייה להוציא צווים על מנת להבטיח את בטיחות הציבור. הצווים כוללים דרישות לתיקונים מהותיים, חיזוק מבנים או, במקרים חמורים, הריסה של המבנה כולו.
ההליך מתחיל בבדיקה הנדסית מקיפה: מהנדס מוסמך מבצע סקר מצב של המבנה, בוחן את הליקויים הקונסטרוקטיביים, מעריך את הסיכונים וממליץ על פעולות לתיקון או הריסה. במקביל, העירייה מקיימת קשר עם דיירי המבנה ומיידעת אותם בזכויותיהם ובחובותיהם בהתאם לחוק. במקרה בו הדיירים אינם מבצעים את הפעולות הנדרשות, העירייה רשאית להוציא צו הריסה.
בין המבנים הבולטים שטופלו ברמת גן ניתן למנות את רחוב ביאליק 33, שבו הבניין נהרס בקיץ 2021. ההליך המשפטי שהתקיים בעקבות ההריסה עורר עניין ציבורי: בעלי הנכס הגישו תביעה כספית בסך 35 מיליון שקל נגד העירייה, בטענה שההריסה גרמה להם לנזק כלכלי משמעותי, אך העירייה עמדה על זכותה להגן על בטיחות התושבים.
מקרה נוסף התרחש בשכונות רחוב תרצה ושדרות ירושלים, לאחר פגיעת טיל איראני ביוני 2025. ארבעה מבנים שהוגדרו כמסוכנים הוחרבו על ידי העירייה, במטרה למנוע סיכון מיידי לדיירים ולעוברים ושבים. במקביל, העירייה החלה בתוכנית שיקום כוללת של האזור, תוך שילוב בין פינוי תושבים, שיקום תשתיות ובניית מבנים חדשים המותאמים לתקני הבטיחות המחמירים.
לפי העירייה, מדיניות זו מהווה מודל לפעולה מונעת: לא מדובר רק בביצוע צווי הריסה, אלא במניעה של סכנות עתידיות, באמצעות בדיקות סדירות, תיקונים יזומים וחיזוק מבנים בסיכון. העירייה מדגישה כי השמירה על בטיחות הציבור עומדת מעל לכל, וכי ההליך מתבצע תוך שמירה על זכויות הדיירים, שקיפות מלאה ותיאום עם הרשויות המשפטיות.