מבנים בקריסה מפגיעת טילים: תמונת מצב עדכנית במרכז הארץ

מאז התרחבות מעגל האיומים למרכז, פגיעות טילים ודיווחי רסיסים גרמו לנזקים קונסטרוקטיביים משמעותיים למספר בניינים בגוש דן והסביבה. מעבר לנזק המידי בנפש וברכוש, הערים נדרשו להפעלה מהירה של סמכויות: פינוי דיירים, הכרזות “מבנה מסוכן”, עבודות מיגון־ביניים ולעיתים גם הריסות מיידיות. להלן המקרים הבולטים.

מבוא: סוגי הטילים שקובעים את רמת הנזק למבנים במרכז הארץ

מאז תחילת הלחימה, זירת העורף במרכז הארץ מתמודדת עם שילוב של טילים בליסטיים, רקטות כבדות וטילי שיוט מדויקים. סוג ראש הקרב, מהירות הפגיעה ומנגנון ההתפרקות הם הגורם הראשון שקובע אם מבנה יינזק במעטפת בלבד או יאבד יציבות קונסטרוקטיבית עד כדי הכרזה על מבנה מסוכן או הריסה מיידית.

טילים בליסטיים מדויקים – פגיעה ישירה וחדירה לשלד

בחלק מהמקרים דווח על שיגורים מדויקים ארוכי־טווח, הכוללים ראשי קרב בנפחים שבין עשרות למאות קילוגרמים. טילים מסוג זה פוגעים לרוב במיקום ממוקד, ולעיתים חודרים את חזית המבנה או את קומותיו העליונות. כאשר הפגיעה מתרחשת בבניין ישן ללא חיזוק קונסטרוקטיבי, נוצר כשל מיידי בעמודי תמך, בקורות רוחב או במעטפת נושאת העומס. התוצאה היא סכנת קריסה חלקית או פרוגרסיבית, גם אם לא נרשמת התמוטטות מוחלטת בשניות הראשונות.

רקטות כבדות ורסיסים בעלי אנרגיה גבוהה

פגיעות שאינן ישירות אך מתרחשות בסביבה קרובה גורמות נזק שונה. רסיסים בקוטר גדול יותר ובמהירות גבוהה פוגעים באלמנטים מבניים, שוברים חלקי בטון ומייצרים סדיקה עמוקה סביב נקודות חדירה. ברבים מהמבנים הישנים במרכז הארץ, שבהם הברזל הפנימי חשוף או חלוד, כל פגיעה שולית עלולה לחשוף חולשה מערכתית בשל היעדר רציפות בחיבורי שלד.

טילי שיוט והדף רחב היקף

טילים בעלי ראשי קרב בעלי טווח פיזור של מאות מטרים יוצרים פגיעות שאינן מבוססות על חדירה נקודתית אלא על גל לחץ משמעותי. ההדף פוגע בקירות אחיזה, במעקי מרפסות, בתקרות קלות ובחיבורים בין רצפה לקירות חוץ. גם ללא חדירה ישירה, מבנים שנבנו לפני החלת תקני חיזוק מודרניים סופגים עיוותים, עיקום של אלמנטים אופקיים וניתוקים פנימיים שלא תמיד נראים לעין אך פוגעים ביכולת נשיאת העומס העתידית.

פער בין מבנים חדשים לישנים

מבנים שנבנו החל מתחילת שנות ה־80 תוכננו לעמידות יחסית טובה יותר בפני עומסים חריגים, בין אם סייסמיים או הדפתיים. לעומתם, מבנים שנבנו לפני כן מתאפיינים לעיתים בקירות בלוקים לא תומכים, עמודי בטון צרים וחיבורי גג־רצפה ללא אלמנט קשירה אחיד. כאשר טיל או רסיס פוגע באזור כזה, הנזק חורג מעבר למעטפת ומחייב הכרזה מהירה על הגבלת שימוש או פינוי מלא.

הקשר בין סוג הפגיעה להכרזת מבנה מסוכן

רשויות מקומיות ומהנדסים עירוניים נדרשים לקבוע בתוך זמן קצר האם הפגיעה מאפשרת תיקון מקומי או מחייבת פינוי והריסה. בטילים בעלי אנרגיה קינטית גבוהה, גם חדירה מזערית עלולה לערער אלמנטים נושאים, במיוחד במבנים שעברו בלאי של עשרות שנים. בהתאם לכך, הדרגות שנקבעות — "דורש ניטור", "בלתי ראוי למגורים" או "מבנה מסוכן להריסה" — נקבעות לא רק לפי מיקום הפגיעה אלא לפי סוג הטיל שפגע, משקלו והאופן שבו הוא התפרק בשטח.

מן העיקרון לשטח: מה שמתרחש בפועל במרכז הארץ

הפגיעות שתועדו מאז תחילת הלחימה אינן תרחישים תיאורטיים אלא אירועים מבצעיים שהשפיעו ישירות על מבני מגורים, מבני ציבור ומוקדי מסחר בגוש דן והסביבה. ברוב המקרים לא מדובר בקריסות מיידיות אלא בשילוב של נזק מבני גלוי וסדיקה פנימית שמחייבת תגובה הנדסית מהירה.

ערים כמו בת ים, רמת גן, חולון, תל אביב ורחובות נדרשו בתוך שעות לקבל החלטות על פינוי, איסור שימוש, הכרזה על מבנים מסוכנים ואף הריסה בפועל. ההבדלים בין סוגי הטילים באו לידי ביטוי ברמות נזק שונות: החל מקריסה חלקית של שלד, דרך פגיעה בעמודים נושאי עומס, ועד עיוותי מעטפת שחשפו חולשה קונסטרוקטיבית קיימת.

המקרים שיובאו בהמשך משקפים כיצד מבנים ותיקים, שאינם מותאמים לתקני חוזק מודרניים, מגיבים לפגיעה הדפתית או ישירה. בכל אחד מהמקרים נבחנה רמת היציבות אחרי האירוע, והתקבלה החלטה בהתאם ליכולת החיזוק, לרציפות החומר ולפוטנציאל לקריסה משנית.

בת ים: פגיעת טיל הובילה להכרזה מיידית על מבנה מסוכן

רקע מבני והיעדר חיזוק קודם

הבניין שנפגע ממוקם באזור ותיק בבת ים, ובנוי בשיטות שאפיינו את שנות החמישים עד השבעים. מבנים אלה הוקמו לפני החלת תקנים מודרניים לעמידות סיסמית ולחיזוק שלד, וברבים מהם קיימים סימנים של בלאי מצטבר. בין הליקויים הנפוצים ניתן למנות קורוזיה בברזל הזיון, סדיקה קונסטרוקטיבית, היעדר חיבורים מחזקים בין קומות ומרפסות, וכן בנייה שאינה תואמת את עקרונות המיגון העדכניים. על אף התרעות מוקדמות בשנים האחרונות בדבר הצורך בשיקום, ברוב המקרים לא בוצעו פעולות חיזוק בפועל.

אופי הפגיעה הנדסית

הטיל פגע ישירות בשלד המבנה וגרם לקריסה חלקית של חלקי מעטפת. נצפתה פגיעה בעמודים נושאי עומס, היפרדות של מרפסות וחשיפת בטון וברזל פנימי. סימני סדיקה נרחבים הופיעו בקירות פנימיים וחיצוניים, וכן אותרו אזורים שבהם התפצלו רצפה ותקרה זו מזו. העיוותים שנמצאו בעמודים ובפלדה המרמזים על פגיעה אנרגטית גבוהה, העידו כי לא מדובר בנזק נקודתי אלא בהשפעה על יציבות כללית.

תגובת הרשות המקומית

בשלב ראשון נחסמה הכניסה לבניין ופונו כלל הדיירים. האזור סביב המבנה תוחם ומעבר הולכי רגל וכלי רכב נאסר. מהנדס עירוני בחן את האתר והגדיר את המבנה כבעל סכנת קריסה מיידית, גם בלי להמתין לדו״ח הנדסי מפורט. ההכרעה בשטח נסמכה על הפגיעה האלמנטלית בשילוב עם מצב קונסטרוקטיבי לקוי מלכתחילה.

שיקול הנדסי ומהות ההכרזה

הערכת הסיכון לא התמקדה במיקום הפגיעה בלבד אלא בהשפעתה על המעטפת והשלד כולו. כאשר מבנה ישן נפגע ישירות, אין ביטחון ביכולת להחזירו לשימוש בטוח באמצעות תיקון חלקי. היעדר חיזוק מקדים, החומרים הוותיקים ואי־רציפות מבנית מגבירים את החשש לקריסה מתמשכת. במקרים אלה, ההכרזה על מבנה מסוכן נעשית במהירות כדי למנוע חזרת דיירים או הסתמכות על יציבות שלא הוכחה.

מסקנות מהאירוע

הפגיעה בבת ים ממחישה את הסיכון המיידי שבמבנים שלא עברו שיקום או חיזוק לאורך עשורים. גם נזק חיצוני לכאורה עלול לערער את כל מערכת נשיאת העומסים, במיוחד כאשר מדובר בשלד ישן שלא תוכנן לעמוד בהדף טיל או בקריסה חלקית של המעטפת. ההכרזה על מבנה מסוכן ופתיחת אפשרות להריסה משקפות היגיון הנדסי ברור: מניעת אסון משני, גם במחיר של פינוי והריסה מיידיים.

רמת גן: הריסה מיידית בעקבות פגיעת טילים במבנים ישנים

מצב המבנים טרם הפגיעה

ברמת גן קיימים אלפי מבני מגורים שנבנו לפני החלת תקני עמידות מחמירים. רבים מהם מאופיינים בשלד בטון מזוין בסיסי, ללא חיבורי קשירה בין קומות, ללא קורות טבעת וללא מעטפת מחוזקת. בחלק מהמבנים נצפו עוד טרם הלחימה סימני הזדקנות חומרית, ובהם סדקים רוחביים, התפוררות טיח ונזקי רטיבות מתמשכים. תוספות בנייה שבוצעו במהלך השנים, בחלק מהמקרים ללא תיאום תכנוני הנדסי מספק, יצרו עומסים שאינם תמיד חלק מתכנון המקור.

אופי הפגיעה הישירה בעיר

במהלך יוני 2025 נפגעו מספר מבנים בעיר כתוצאה מהדף ורסיסים, ובמוקדים מסוימים נרשמו פגיעות נקודתיות בקומות מגורים. בשני מקרים מרכזיים דווח על סדיקה עמוקה בעמודי תמך והתפוררות חלקית של מרפסות. הערכות הנדסיות ראשוניות הצביעו על השפעה נרחבת על השלד, גם באזורים שלא נפגעו ישירות, בשל פרופיל הבנייה הישן והיעדר חיזוק מוקדם.

הכרזה על מבנים מסוכנים

העירייה, בתיאום עם מהנדס מבנים מוסמך, הגדירה מספר מבנים כבלתי ראויים למגורים. הדיירים פונו באופן מלא לבתי מלון או מרכזי קליטה זמניים. החלטות אלו התקבלו גם לפני השלמת דוחות מלאים, בשל מכלול נסיבות: פגיעה בבטון הנושא, חשש לנשיאת עומסים אנכיים ולכידה של סדקים אלכסוניים המעידים על סיכון קונסטרוקטיבי.

החלטה על הריסה

בארבעה מבנים הוחלט לבצע הריסה מיידית. הסיבה המרכזית הייתה שילוב של פגיעה בשלד יחד עם גיל מבני שאינו מאפשר תיקון חלקי בטוח. ההנחה המקצועית הייתה כי גם אם מבוצעים תיקוני ביניים, לא ניתן להשיב את היציבות לרמה מתאימה לשימוש מחודש. במקרה אחד תועדה שקיעה של חלק מהרצפה העליונה וסטייה לאחור של קיר חזית, דבר שמצביע על איבוד רציפות מבנית בין הקומות.

שיקולים הנדסיים בהחלטה

מהנדסי העירייה בחנו מספר גורמים עיקריים:
– היעדר אלמנטים מחזקים מודרניים (כגון ליבה קשיחה או קירות גזירה)
– קושי לקבוע גבולות פגיעה מדויקים בשל מצב חומר קיים
– סיכון לקריסה פרוגרסיבית במידה ומסירים חלקים פגועים
– עלויות שיקום שאינן עומדות ביחס למצב הקיים ולמשך הפינוי הצפוי
כל אלה הובילו למסקנה כי ההריסה היא האמצעי המקצועי היחיד להסרת הסיכון המיידי.

השלכות לעיר ולדיירים

פינוי של מאות משפחות חייב טיפול לוגיסטי תוך כדי הסדרת אחריות מול בעלי הנכסים. מבנים אלה נכנסו להליך מואץ של הריסה, במקביל להערכת האפשרות לשיקום עתידי או בנייה מחדש. הפגיעה חשפה מציאות תכנונית שבה בניינים ישנים ללא חיזוק נוטים לכשל מערכתי גם כאשר הנזק הישיר הוא חלקי בלבד.

חולון: מבנים שהוגדרו כבלתי ראויים למגורים ופינוי רחב היקף

מצב מוקדם והיעדר חיזוק מבני

חולון מאופיינת בשכונות מגורים ותיקות שנבנו בעיקר בין שנות ה־60 לשנות ה־80. מבנים אלה אינם כוללים ברובם אלמנטים קשיחים בהתאם לדרישות התקן המחמיר שנכנס לתוקף רק בעשורים האחרונים. ברבים מהם בוצעו לאורך השנים שינויים פנימיים והרחבות שאינן חלק מתכנון הנדסי מלא. נזקי לחות, שיקוע בטון ותחזוקה חלקית של מערכות שלד תרמו להיחלשות מתמשכת במבנים מסוימים עוד לפני הלחימה.

פגיעות טיל והשפעתן הישירה

ביוני 2025 נרשמו בעיר פגיעות ששילבו הדף, רסיסים ופגיעה נקודתית במעטפת חזיתות בניינים. במספר מוקדים לא דווח על קריסה מלאה אך נצפתה פגיעה אלכסונית במוקדי נשיאה והתרחבות של סדקים קיימים. חלק מהפגיעות גרמו להתנתקות חלקית של מרפסות חיצוניות, עיקום משקופים ותזוזת אלמנטים קונסטרוקטיביים בגגות. קורות ביניים נפגעו במבנים מסוימים כתוצאה מהדף מוטח, גם מבלי שהייתה חדירה ישירה.

הכרזה על מבנים בלתי כשירים

בעקבות הסריקות ההנדסיות הראשוניות, מספר מבנים סווגו ככאלה שאינם ראויים למגורים בשלב זה. המשמעות המידית הייתה פינוי מאות משפחות לבתי מלון ומוקדי אירוח זמניים. הרשויות פעלו תחת ההנחה כי גם אם לא מתועדת קריסה מיידית, עצם הפגיעה מחייב מניעה של כניסה למבנה עד לקביעת כשירות ושיקום אפשרי.

הריסות יזומות והסרת סיכון

בחלק מהמקרים הוחלט לעבור לשלב הריסה, בעיקר כאשר תועד שילוב של פגיעה במערכת נשיאת העומסים עם ליקויים קודמים. הערכות מהנדסים בעיר העלו כי שיקום חלקי עלול שלא להחזיר את המבנה לרמת יציבות נדרשת, בין היתר בשל הקושי לוודא את רציפות הזיון והתקינות המלאה של הקורות והעמודים. ההחלטה להרוס נבעה גם מהבנת העלויות והתשואות ההנדסיות: מבנה ישן עם פגיעה מבנית מהותית אינו בהכרח מועמד ריאלי לשיקום בטווח קצר.

תפקוד עירוני והשלכות תכנוניות

הפינוי בהיקף נרחב הצריך מערך לוגיסטי ותיאום בין גורמי רווחה, דיור וחירום. לצד זאת נדרשה בדיקה משפטית באשר לחובת בעלי הנכסים לשאת בעלויות או במנגנוני סיוע מטעם החירום הלאומי. חולון מצאה את עצמה מתמודדת עם מצב שבו מבנים רבים שהיו קרובים למצב ירוד עוד לפני המלחמה הפכו, עקב פגיעה אחת, למסוכנים לשימוש לצמיתות.

ניתוח הנזק במונחים הנדסיים

במבנים ישנים שנפגעו לא מדובר רק בקריסה של מעטפת אלא בפגיעה שנוגעת לליבת הבטון והברזל. סדקים מבניים אופקיים ואנכיים, יחד עם היפרדות בין רצפה לשלד, מעידים על שינוי בנטל העומסים ועל סכנה לקריסה מקומית או מתמשכת. הנחת העבודה המקצועית במקרים אלה היא כי תוספת עומסים או רעידה מינורית עלולים להוביל לפגיעה בלתי נשלטת במבנה כולו.

מסקנות מהאירוע בחולון

ההכרזות על מבנים כבלתי ראויים למגורים ועל הריסה נבעו משילוב של פגיעה עדכנית והיעדר מוכנות מבנית מוקדמת. חולון אינה מקרה עצמותי אלא מייצגת דפוס רחב יותר של מבנים ותיקים שהפכו פגיעים במיוחד תחת לחץ חיצוני. ההחלטות שננקטו בעיר משקפות מדיניות שבה הימנעות מחשיפה לחיי אדם גוברת על שיקולים כלכליים קצרי טווח.

תל אביב–יפו: פגיעות מבניות נקודתיות והגבלות שימוש במבנים ותיקים

הרכב הבינוי והמצב טרום הלחימה

מרכז תל אביב, ובייחוד אזורים ותיקים כדיזינגוף, יפו, פלורנטין ורחובות הסמוכים לצירי תנועה מרכזיים, כולל מבנים ישנים שנבנו בתקופה שלפני אחידות תקנית בבטון מזוין. רבים מהמבנים תוכננו למעמסים בסיסיים בלבד, ללא חיזוק לרעידות אדמה וללא התייחסות לתרחישי הדף. בחלקם קיימים אלמנטים תוספתיים כגון מרפסות תלויות, סגירות חוץ ושינויים פנימיים, שבוצעו ללא תיאום הנדסי או חיבור לשלד באופן מבוקר.

מאפייני הפגיעה בעיר

במהלך יוני 2025 תועדו פגיעות של הדף ורסיסים במספר מוקדים. חלק מהמבנים לא נפגעו ישירות מהחדירה, אך המעטפת נסדקה, נוצרו ניתוקים בגגות ובקירות צד, וחלו עיוותים קלים בקורות ותקרות היקפיות. היו גם דיווחים על התנפצות חלונות ברחבי מרכז העיר, דבר המלמד על לחץ גל הדף שגרם לעומסים דינמיים גם במבנים סמוכים למוקדי הנפילה.

תגובות הנדסיות בשטח

במקרים שבהם נצפתה סדיקה מבנית במרחב הפנימי או חשש לניתוק של חלק מהחזית הגבוהה, מהנדסי העיר יישמו הליך בדיקה מהיר. הוחלט להגביל שימוש במבנים מסוימים עד לבדיקת כשירות. ההגזה כללה איסור כניסה זמני למקצועות מסחריים במפלסי קרקע, עיכוב בחזרה לשימוש מלא בדירות שנפגעו והצבה של אמצעי ניטור סדקים במוקדים שנחשבו רגישים.

הגדרת סיכון חלקי ולא הריסה מיידית

שלא כמו במקרים של בת ים ורמת גן, הפגיעות בתל אביב לא הובילו ברובן לקריסה או לעיקום של אלמנטים נושאי עומסים. עם זאת, עצם העובדה שמדובר במבנים ישנים ללא חיזוק מקדים חייבה עצירה מיידית של שימוש עד לבדיקת מהנדס מורשה. בעיריית תל אביב הפעילו קטגוריות סיכון מדורגות, שבחלקן מבנה מוגדר כ"טעון תיקון," "דורש ניטור" או "אסור אכלוס" אך לא בהכרח "מסוכן להריסה."

דוגמאות אופייניות

בבניינים בסמוך לצירי תחבורה מרכזיים, שבהם חזיתות מרפסות הינן אלמנט בולט משנות החמישים, נראתה היפרדות חלקית של גושי בטון דקים שפעם שימשו כחיפוי. במקרה אחד נותק חלק ממעקה מרפסת ותוחם אזור גישה עד לווידוא שאין סכנה לנפילה אנכית. אין מדובר בהכרח בכשל של שלד הבית, אך בחינה הנדסית קבעה כי המשך שימוש ללא חיזוק יצר סיכון ישיר לעוברים ושבים.

שיקולים עירוניים טכניים

בהיעדר קריסה מלאה, הרשות לא מיהרה להוציא צווי הריסה. תחת זאת, הופעלו: הערכות יציבות, הגבלת גישה, רישום כשמבנה נדרש לאסדרת חיזוק, והפניה לתיקונים נקודתיים באמצעות קבלנים מוסמכים. בחלק מהמקרים הוחלט על תמיכות זמניות בחזיתות עד להשלמת הדו"חות.

מסקנה מקצועית לגבי העיר

תל אביב מדגימה תרחיש שבו נזק שאינו מלא עדיין מצביע על קשיים מבניים מובנים במבנים ישנים. ההתנהלות כללה הגבלת שימוש, ניטור והיערכות לחיזוקים, ולא מעבר מיידי להריסה. האירועים הדגישו כי גם היעדר פגיעה ישירה יכול להביא לפגיעה בתפקוד השלד בבניינים שלא עברו התאמה לעומסים דינמיים מודרניים, ולכן תיעדוף של בדיקות ותיקון מקדים נותר חיוני.

רחובות: קריסה חלקית במבנה מוסדי בעקבות פגיעת הדף

מאפייני המבנה לפני הפגיעה

באזורי המחקר והתעשייה ברחובות פועלים מבנים שהוקמו לאורך תקופות שונות, חלקם במבנה ישן יחסית שאינו מותאם לעומסים דינמיים או לרעידות מבוקרות. מבנים אלו משלבים לעיתים תקרות בטון דקיקות, קירות בלוק בעלי תפקיד משני בלבד ושלד שאינו מחוזק בליבות אנכיות קשיחות. בחלק מהמקרקעין בוצעו בעבר התאמות נקודתיות לציוד ומעבדות, אך לא חיזוק כולל של האלמנטים הנושאים.

אופי האירוע המבני

במהלך יוני 2025 דווחה פגיעה הדפתית במתחם מוסדי שבו פועל מבנה מעבדות. אף שלא נרשמה פגיעה ישירה בגג המבנה, עוצמת ההדף גרמה להיסדקות משמעותית באזורים פנימיים ולקריסה חלקית של קטע קיר. האלמנטים שנפגעו כללו אזור תמך בין קומות שבהן שולבו מערכות מיזוג ישנות, ותקרות שבהן נוצר ניתוק בין הבטון לבין תשתיות אחיזה שנבנו בתקופות קודמות.

התגובה הראשונית והערכת הסיכון

עם גילוי הקריסה החלקית, המבנה נסגר לכניסה ונאסרה שהייה בסביבתו עד להערכת יציבות. אף שלא היו נפגעים בשל ריקון המבנה בשעות הלילה, המהנדסים שהגיעו למקום ציינו כי קיים חשש לקריסה נוספת בעקבות שיבוש נקודות התמיכה המרכזיות. עבודת צוותי החירום כללה הסרת חלקים רופפים ותיחום השטח כדי למנוע חדירה של גורמים בלתי מוסמכים.

בחינה הנדסית של השלד

בבדיקה שנערכה במקום התברר כי הפגיעה השפיעה על חוזקו של אלמנט נושא שבו לא בוצע חיזוק מודרני. קריסה חלקית של קיר פנימי הייתה תוצאה של שילוב בין בלאי קיים להדף שהעביר עומסים למקטעים שלא תוכננו לכך. התופעה מדגישה כי גם בהיעדר פגיעה ישירה, הדף עשוי לשנות דינמיקה של נשיאת עומס וליצור סיכון לקריסה משנית.

הגדרת כשירות ושימוש עתידי

הגורמים ההנדסיים העירוניים ציינו כי השיקום של מבנה כזה מצריך בחינה מחודשת של כל האלמנטים הנושאים, ולא רק איתור ותיקון של אזורים שנפגעו לעין. הועלתה האפשרות שלא ניתן יהיה להחזיר את המבנה לשימוש מלא ללא ביצוע חיזוק כולל או בנייה מחדש, במיוחד בשים לב לייעודו כמבנה מוסדי פעיל.

השלכות תכנוניות ותפעוליות

האירוע ברחובות מצביע על כך שגם מבנים שאינם למגורים ואינם בלב שכונות צפופות עלולים להפוך לבלתי כשירים לשימוש בעקבות פגיעה שאינה כוללת קריסה מלאה. היעדר חוזק קונסטרוקטיבי רציף לפני הפגיעה והיעדר מנגנוני חיזוק מודרניים מביאים לכך שהטיפול בהם מחייב צעדים דומים לאלה שננקטים במבני מגורים ישנים.

עם טילים לא מתווכחים — עם מבנים לא מחכים

בזמנים שבהם איום חיצוני הופך למציאות יום-יומית, האחריות על בטיחות המבנים אינה עניין טכני בלבד — היא עניין של שמירה על החיים, על הקהילה ועל העוגן האורבני שלנו.

אנחנו כאן כדי לעשות את העבודה המקצועית, המהירה והמבוקרת: לזהות סכנות, למנוע קריסות וללוות את הדיירים והתושבים בכל שלב — מבדיקה הנדסית ראשונית ועד פתרון מבצעי מול העירייה ובתי המשפט.

אם המבנה שלכם נפגע, אם אתם חוששים מאי־יציבות או קיבלתם הודעה מהרשות — אל תחכו.

צוות מקצועי הכולל קבלן שיקום רשום ומהנדס מבנים מנוסה יכול לבצע הערכת סיכון מיידית, להכין דוחות ופתרונות חירום, ולייצג אתכם מול הרשויות.

פנו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מיידי — כי שמירת הבתים שלנו היא שמירת המדינה שלנו.