משפצים? תחסכו!
השאירו פרטים ומייד נחזור אליכם עם 3 הצעות מחיר משתלמות במיוחד!

מחירון לשיקום בטון ועיבוי עמודים 2022

תוכן עניינים

המחירון המקיף בישראל לעבודות שיקום בטונים, עיבוי עמודים ושיקום קורות בטון

עמודי בניין: עקרונות מבניים והנדסיים

רבים מבנייני המגורים בישראל בנויים על עמודים. העמוד מוגדר כרכיב הנדסי אנכי הנושא הן את משקלו העצמי והן את העומס של המבנה שמעליו. העומסים הללו מפעילים לאורך העמוד מאמץ לחיצה צירי שעובר אל הכלונסאות והיסודות אחרים שעליהם בנוי העמוד. מבחינה הנדסית, ככל שהעומס המופעל על העמוד גבוה יותר, כך העמוד נדרש להיות עבה יותר, על מנת שיוכל לשאת את העומסים.

מאמץ לחיצה- במקרה שבו העומס שנדרש העמוד לשאת עובר את הנקודה הקריטית (מאמץ מרבי), שאז יקרוס העמוד אל הכיוון שבו הוא מוחלש.

חתך אופקי- כדי למקסם את עמידתו של העמוד במאמצי קריסה, צורת החתך האופקי האופטימלית שלו היא טבעת חלולה (כמו חתך אופקי של צינור). לפרופיל עגול יש יתרון משמעותי בכך שמומנט האינרציה (כושר התנגדות לכפיפה) זהה באותה מידה לכל הכיוונים ואין לו כיוון כלשהו שעלול להוות נקודת תורפה. מעבר לכך, לפרופיל בצורה של טבעת חלולה יש יתרון על פרופיל טבעתי מלא היות ומומנט האינרציה שלו גבוה יחסית לכמות החומר בהשוואה לפרופיל המלא.

עמודים מבטון מזוין- כיום, רוב העמודים במבנים מיוצרים מבטון מזוין הכולל שני סוגי זיון: מוטות פלדה המותקנים לאורך העמוד ורשת זיון העשויה מפלדה שמונחת בסמוך להיקף העמוד. הדבר נכון הן לגבי עמודים עגולים והן לגבי עמודים מלבניים. הפלדה ההיקפית תורמת ליציבות העמודים ומונעת מאמצי קריסה במקרים של רעידות אדמה. הבטון המהווה את רוב משקלו של העמוד משמש להעברת עומס הלחיצה הצירי כלפי מטה עד יסודות הבניין, ואלו מפזרים דרך הכלונסאות את העומס על פני הקרקע.

חשיבותם של עמודי בטון בהיבט ההנדסי

כאמור, העמודים מהווים רכיב הנדסי שנועד לספוג את כול כובד משקלו של המבנה שמעליהם. מדובר בעומסים אדירים שמפעילים לחץ מתמשך הן על עמודי ההמשך והן על היסודות. במהלך תכנון המבנה, מתוכננים העמודים באופן שבו יכולים לשאת עד עומס מסוים. במצב תקני, משקלו הכולל של המבנה מתחלק בצורה שווה בין כלל עמודי הבניין. מסיבות שונות, עשויים העמודים ברבות הזמן להיפגע, להישחק, להיסדק ולהיחלש. במצב של היחלשות עמוד כלשהו, מופר האיזון כך שמשקלו הכולל של המבנה מתחלק כעת בין יתר העמודים. במידה והתוספת ברמת העומסים שמופעלת על שאר העמודים עוברת את כושר המאמץ המרבי שלהם, עלול הדבר להוביל לקריסתם. במקרים שבהם כמה מהעמודים פגועים בו זמנית, שאז המצב מסוכן פי כמה.

סוגי כשלים הנדסיים בעמודי בטון מזוין

מוטות הפלדה שמותקנים לאורך העמוד מסייעים לעמידתו במאמצי כפיפה ולחיצה. רשת הזיון הצפופה תורמת לכליאת הבטון ומשפרת את התנהגות העמוד במצבים של עומס קיצוני. ניתן למנות 3 סוגי כשלים הנדסיים שיכולים להיווצר בעמוד. סוגי הכשל נגזרים מסוג ועצמת הכוחות הפועלים עליו, נתוניו הגאומטריים ותכונות החומר שממנו העמוד עשוי. להלן סוגי הכשלים האופייניים לעמודים מבטון מזוין והסימנים שלפיהם ניתן לזהות את סוג הכשל:

כשל בכפיפה- כשל זה אופייני לעמודים בעלי תמירות גבוהה או בינונית (תמירות היא היחס שבין גובה העמוד לבין גודל החתך שלו) ומופיע בחלקם העליון והתחתון. הכשל מתרחש כשמומנט הכפיפה המופעל על העמוד הנו חריג ומשולב עם כוח לחיצה וכוח צירי. כתוצאה מכך נמעך הבטון במוקד הלחיצה ומוביל להתנתקות הבטון שמכסה את מוטות הפלדה האורכיים באזור זה של העמוד. במידה ורשת הזיון העוטפת את הבטון באזור הכיפוף אינה צפופה ברמה הנדרשת כדי ליצור את אפקט הכליאה, עלולים חלקי בטון הפנימיים להינתק ממוטות הזיון האנכיים ולהוביל לחשיפת ליבת הבטון. חשיפתם של מוטות הזיון עלולה במרוצת הזמן להביא לקריסתם ולהתקצרות העמוד. נזק מסוג זה גורם לעמודים לאבד מהיכולת שלהם לשאת את עומסי הכבידה המופעלים עליהם ומסכן מאד את יציבות המבנה.

כשל בלחיצה- כשל זה אופייני לעמודים קצרים המופעל עליהם כוח לחיצה גדול. התופעה עשויה להתפתח בעמוד שרשת הזיון שלו דלילה מידי. במצבים הללו יבוא הכשל לביטוי בסדקים אלכסוניים ו\או אנכיים שמתפתחים באמצע גובה העמוד, בקריסתם של מוטות הזיון האנכיים ו\או בהתנפחותו של העמוד.

כשל בגזירה- כשל זה אופייני לעמודים קצרים עם תמירות נמוכה, שמאמץ הגזירה שלהם נמוך במידה ניכרת בהשוואה למאמץ הכפיפה שלהם. כשמופעלים בחלקו התחתון של העמוד גדולים מידי, התופעה מתבטאת בהתפתחות סדקי גזירה אלכסוניים ומצולבים באזורי העמוד החלשים, בהתפוררות הבטון ובקריסתם של מוטות הזיון האנכיים. נזק מסוג זה עלול להוביל לכשל כללי ולפגיעה ביציבות המבנה. ניתן למנוע מלכתחילה את הכשל בעמוד באמצעות שימוש ברשת זיון צפופה יותר.

מחפשים קבלן לשיקום עמודי בטון? לחצו על הלינק > שיקום עמודי בטון

גורמי סיכון להיחלשות וקריסת עמודי בטון

עמודי המבנה מתוכננים ונבנים באופן המאפשר להם לשאת עד עומס מסוים. עם זאת קיימים מגוון גורמים העשויים להוביל להיחלשותם וקריסתם. להלן כמה מגורמי הסיכון הנפוצים:

בנייה ציבורית למגורים עד 1980- כבר בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה חיפשו פתרונות להחשת ביצוע הבנייה הציבורית למגורים, תוך ניסיונות להוזיל את עלויות הבנייה. לאורך הזמן שונות נעשה שימוש בשיטות שונות בבנייה למגורים ללא התחשבות בסיכונים סייסמיים, חישובי יציבות, עומסי רעידות אדמה, עומסי רוח, התנהגות אלסטית של רכיבי המבנה, מאמצים מותרים וכדומה. השינוי המשמעותי בוצע בשלהי שנות ה- 70 של המאה ה- 20, כשהחלו ביישום תקינות הנוגעות לעמידות בניינים של בהשפעות קיצוניות, בהתבסס על מחקר מקיף יסודי. יש לציין, שכול המבנים שנבנו בטרם הטמעת התקן הישראלי 413 שהותקן בשנת 1975 תוכננו לעמידה בהטרחות אופקיות נמוכות במיוחד, ואלו מהווים כיום מעל ל- 35% מהמבנים הקיימים בישראל.

כשל תכנוני בשלבי בנייה- במהלך תכנון המבנים נעשה שימוש בתכנה ייחודית להערכת עמידותם הסייסמית, תוך התייחסות למאפיינים מבניים וגאומטריים חשובים וביצוע ניתוחים אנליטיים. עם זאת, ניתן לראות בבנייני מגורים רבים כשלים תכנוניים כמו עמודים קצרים או עמודים בעובי נמוך מידי וכיוצא בזה, שאינם עומדים תקן, לרוב מטעמי חיסכון של קבלנים. בנסיבות הללו, די ברעידת אדמה קטנה כדי לפגוע ביציבות המבנה. במקרים אלו יש לערב קונסטרוקטור לצורך חישוב העומסים החורגים המופעלים על העמודים ועיבוי העמודים בהתאם לממצאים.

כשלים בשלבי היציקה- אחת מהתופעות הקלסיות הנפוצות היא סגרגציה ביציקות בטון, תופעה של היפרדות חצץ מיתר רכיבי התערובת והיווצרות חללים וכיסי חצץ בבטון. בהיבט ההנדסי מהווה הסגרגציה את נקודת התורפה ביציקה, אם מבחינת חוזקו של העמוד וחוסר יכולת לעמוד בעומסים לאורך זמן בשל מחסור בבטון, ואם מבחינת אטימות הבטון מפני מעבר של רטיבות דרך אותם כיסי חצץ וחללים. במקרים קיצונים ניתן להבחין בברזלי הזיון גלויים לעין וחצץ מתפרק מהעמוד. היפרדות החצץ מהתערובת עשויה להיגרם מנפילת תערובת הבטון מגובה רב מדי לתבנית היציקה וללא בקרה. ניתן למנוע את הסגרגציה על ידי שימוש בשרוול מתאים או צינור משאבה במהלך יציקת תערובת הבטון לתבנית היציקה, הסתייעות במכונת ריטוט להרטטת הבטון למצב של תערובת צפופה ואחידה וללא חללים, והכנסת מוספים מיוחדים לתערובות לבטון לשיפור כושר זרימתה ולכידותה.

פגיעות מכניות- פגיעה מכנית מוגדרת ככיפוף, קריעה או שבר של אלמנט או חיבור בעמוד בעקבות שקיעת יסוד, פגיעת רכב וכדומה. אחד מהמקומות המועדים יותר לפגיעות בעמודים הוא חניונים. בחניונים רבים ניתן להבחין בעמודים שניזוקו מפגיעת רכב, כשבחלק מהמקרים בולטים ברזלי הזיון וסופגים פגיעות מכניות וכיפוף פנימי. בתהליך העיבוי יש להוסיף כלונסאות וברזלים סביב העמוד שניזוק. למניעת נזקים עתידיים, מומלץ להוסיף לאחר שלב העיבוי מסגרת ברזל להגנה על עמודי הבטון מפני חבטות של רכבים.

תוספות בנייה ושינויים מבנים ללא פיקוח- במהלך תכנון המבנה מתוכננים העמודים באופן המאפשר להם לשאת עד עומס מסוים. עם זאת, מבנים רבים עוברים שינויים ותוספות בנייה (כמו הוספת קומות, חדרים, הרחבות וכדומה) ללא פיקוח הנדסי, זאת במטרה לחסוך בעלויות כמה שיותר. הוויתור על פיקוח הנדסי בא על חשבון הבטיחות, וזו אחת הסיבות לכך ששיעור לא מבוטל של מבנים כיום נמצאים בסכנת קריסה.

כשלים בשלב הכנת הכלונסאות- הכלונסאות הם אלמנט בתצורה של עמודים, המוחדרים בחלקם או נוצקים בקרקע, כשחלקם העליון מחובר אל שאר יסודות המבנה. תפקידם הוא לתמוך בעומסים שונים, לקבע את המבנה אל הקרקע ולמנוע את קריסת קירות תמך בתהליך הבנייה. ישנן כמה שיטות להחדרת כלונסאות באדמה, כשהמקובלת ביותר בישראל היא החדרת כלונסאות בקידוח. על פי שיטה זו, קודחים בור אנכי באדמה באמצעות מכונת קידוח עד לעומק של 25 מטרים, כשבתום הקידוח מוחדרים מוטות זיון לתוך הבור כשהם קשורים בחישוק לולייני, באופן היוצר צורה של גליל. הרשת הגלילית מוחדרת בהברגה לתוך הבור, כשלאחר מכן יוצקים את הבטון אל הבור על ידי משאבת הבטון או שרוול היציקה, כדי להבטיח שתערובת הבטון תתאפיין בצפיפות אחידה ולמניעת סגרגציה. בעוד הבטון סמיך, מחדירים לתוכו מוטות זיון נוספים, על מנת להעניק לעמודים המשכיות. כשלים בשלב הכנת הכלונסאות, כמו היווצרות תופעה של סגרגציה או החדרת מוטות זיון בקרבה יתרה לסוף היציקה, יובילו ברבות השנים לתזוזה של מוטות זיון ונטייה שלהם להתעקם אל הצדדים. במידה ושכבת הבטון שבדפנות צרה מידי, מוטות זיון שהתעקמו דוחפים את הבטון החוצה ומתחילה תופעה של סדיקה. הסדיקה מאפשרת חדירת רטיבות וגשמים לתוך העמוד ויצירת קורוזיה. הקורוזיה מובילה להתנפחות הברזל, לאיבוד מנפחו ולהמשך תהליך ההתפוררות והסדיקה.

בלאי טבעי- כול מבנה, גם כאלו שנבנים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ותוך עשיית שימוש בחומרי גלם איכותיים ועל פי מפרטים מדויקים, סופג עם השנים בלאי טבעי, קל וחומר כשמדובר במבנים שתוכננו ונבנו לפני עשרות שנים ללא תקינה מוסדרת בתחום. גשמים, לחות, רוחות עזות, קירבה לים, שמש יוקדת והפרשי טמפרטורה, כול אלו מובילים ברבות הזמן לשחיקת החומר ודורשים תחזוקה.

חשיפת מוטות זיון למים- אחת מהתופעות הנפוצות המוכרות היא השקיית יתר של גינות במבני מגורים משותפים. הרטיבות חודרת אל העמוד ופוגעת בחוסנו, ובפרט בעמודים שנבנו על פי התקן הישן שאפשר לשכבת הבטון העוטפת את ברזלי הזיון להיות בעובי של 3 סנטימטרים בלבד, בעוד שהתקן החדש מחייב עובי שכבת הגנה של 5 סנטימטרים למניעת חלחול הרטיבות ומגע עם ברזלי הזיון. תופעה שכיחה נוספת היא צנרת ביוב ישנה סדוקה ודולפת שעוברת בתוך העמוד.

תופעת ההחלדה בברזלי הזיון

כשהלחות חודרת מבעד לסדקים ובאה במגע עם מוטות זיון שהותקנו בתוך עמודי הבטון לצורך חיזוקם, מתפתח תהליך של קורוזיה. תופעת ההחלדה גורמת לברזל להתנפח, להפוך לפריך ולהתפורר. התנפחות הברזל הזיון גורמת לניתוקי בטונים, לחשיפת מוטות הזיון ולהיחלשות העמודים שנושאים את מבנה השלד. תופעה זו נחשבת לליקוי הנפוץ ביותר ומחייבת טיפול מיד כשמתגלים סממני השחיקה הראשונים. טיפול לקוי או הזנחה, יצריכו בסופו של דבר טיפול ממוקד ומסיבי הרבה יותר, הכרוך בעיבוי העמוד ומסגרת השלד התחתונה. בנסיבות הללו, תידרש התערבות של מהנדס קונסטרוקטור להכנת מפרט מסודר ונכון ולליווי הביצוע.

הסממנים המעידים על הצורך בשיקום או עיבוי עמודי בטון

ישנם כמה סממנים המעידים על הצורך בשיקום או עיבוי עמודי בטון, בהם התפתחות של סדיקה חיצונית בעמודים, כתמי חלודה שמופיעים על פני הבטון, איבוד מצורתו הישרה האנכית של העמוד (הופעת בליטה או "בטן"), התפוררות של חלקי בטון וטיח וברזלי הזיון חשופים. כמו כן יש לבצע שיקום או עיבוי עמודי בטון במקרים של פגיעה מכנית נקודתית. בהקשר זה, חשוב להבהיר ששיקום ועיבוי עמודי בטון הן שתי פעולות השונות זו מזו, וההחלטה על אופן הטיפול תלויה ברמת החומרה של הפגיעה. שיקום עמודי בטון נחשב לטיפול פשוט יחסית ונדרש כשדרגת הנזק הנה קלה ו\או בעמודים שאינם אלמנטים ראשיים במבנה. עיבוי עמודי בטון נדרש כשדרגת הנזק הנה בינונית או חמורה ומחייבת התערבות של מהנדס קונסטרוקטור מאחר וקיימת סכנה ממשית ליציבות המבנה.

קביעת דרגת הנזק בעמודי בטון

במקרים שבהם מבחינים בפגיעה בעמודי הבטון, מומלץ להסתייע במהנדס קונסטרוקטור לצורך קביעת דרגת הנזק ודרך הטיפול. באופן כללי, ישנם מספר קריטריונים שלפיהם קובע איש המקצוע את דרגת הנזק, להלן כמה מהם:

נזק קל מפגיעות מכניות- הנזק מתבטא בכיפופים קלים אולם בולטים לעין בעמודים שאינם מוגדרים כאלמנטים ראשיים במבנה.

נזק בינוני מפגיעות מכניות- כיפופים קלים בעמודים המשמשים כאלמנטים ראשיים או לחלופין כיפופים ניכרים בעמודים שאינם מוגדרים כאלמנטים ראשיים.

נזק חמור מפגיעות מכניות- חומרת הנזק באה לביטוי בכיפופים ניכרים בעמודים שהנם אלמנטים ראשיים וכן עיוותים משמעותיים וקריעות בחיבורים, דבר שעלול להוביל לקריסתו של המבנה.

נזק קל מקורוזיה- קביעת רמת הנזק מקורוזיה נעשית באמצעות מדידת עובי הפרופיל שנותר. הנזק מסווג כנזק קל כשישנה הפחתה של עד 10% לכול היותר מעובי הפרופיל המקורי.

נזק בינוני מקורוזיה- הנזק מסווג כנזק בינוני כששיעור הפחתה מעובי הפרופיל המקורי נע בטווח שבין 40% – 10%.

נזק חמור מקורוזיה- במצבים שבהם עובי הפרופיל איבד מהיקפו מעל ל- 40% מעוביו המקורי, שאז מוגדר הנזק כחמור. מדידת עובי הפרופיל מתבצעת לאחר חשיפת הפרופיל משברי בטון, שפשוף וקילוף החלודה. מדידת העובי נעשית באמצעות מכשיר ייחודי, במקום שבו העובי הנמוך ביותר לאורך הפרופיל.

*** הערת מחבר – אין תקנות מדויקות לגבי אופי בעלי המקצוע המורשים לשקם עמודי בניין, אך במקרה של סיבוך נוכחות מהנדס תורמת להגדרת איכות השיקום ותיאור מצב העמוד. במקרה של עיבויים מומלץ לצרף מהנדס מלווה אשר מפקח על כל שלבי השיקום, חומרים ופיקוח על הבניי

מחירון לשיקום בטון ועמודים

מפרט טכני לשיקום עמודי בטון

כאמור, כשדרגת הנזק של עמודי בטון הנה קלה יחסית ו\או העמודים אינם אלמנטים ראשיים במבנה, שאז נדרש טיפול לתיקונם ושיקומם. להלן המפרט הטכני לשיקום עמודי בטון:

  1. הסרת שכבת הטיח סביב האזור הפגוע, פתיחת הסדקים בבטון וקילוף חלקי הטיח והבטון

שהתנתקו, תוך כדי שימוש באזמל או בפטישון.

  1. חציבה עמוקה יותר לשם חשיפת מוטות הברזל הפגועים. במשטחי בטון ישרים יש

אפשרות לשימוש בדיסק, זאת על מנת למנוע פגיעה בבטון.

  1. ניקוי ברזל הזיון לצורך הסרת הקורוזיה, שמנים, בטון, קשקשת, אבק וכול גורם מזהם

אחר וחספוס פני הברזל לפני הטיפול. הפעולה מתבצעת באמצעות דיסק או מברשת

ברזל, עד לקבלת ברק מתכתי.

  1. במקרים שבהם ישנה פגיעה קשה במוטות הברזל והם איבדו מקוטרם בשיעור של 25%

או יותר, שאז עולה הצורך בחיזוק מוטות הברזל על ידי קשירת מוטות זיון חדשים אל

הקיימים באמצעות ריתוך.

  1. עם סיום ניקוי הברזל וחספוסו, נדרשת מריחת חומר הגנה צמנטי אנטי קורוזובי כדוגמת

סיקה מונוטופ 610 / N 910. מריחת חומר נעשית עם מברשת צבע.

  1. המתנה של 5 – 4 שעות עד לייבוש שכבה ראשונה ומריחה של שכבת חומר נוספת לפני

יישום חומר תיקון.

  1. מריחת שכבה של תערובת צמנטי כדוגמת סיקה רפ לשם כיסוי מוטות הברזל, סגירת

הסיתות והוספת שכבות להשלמת הבטון. לעתים עולה הצורך במספר שכבות עד להגעה

לעובי הרצוי בטרם המעבר לשלב הבא.

  1. בשלב הסופי יש למרוח חומר אטימה צמנטי על גבי העמוד וליישם שכבת גמר תואמת

(התזת שפריץ, צבע אקרילי המותאם ליישומי חוץ וכדומה).

*** הערה: להבדיל מעיבוי עמודי בטון, שיקום רכיבי בטון ועמודים עם פגיעות קלות אינו מחייב את נוכחותו של מהנדס קונסטרוקטור, ועבודה זו ניתנת, אמנם, ליישום על ידי קבלן שמאחוריו ניסיון בשיקום מבנים. עם זאת, חשוב לוודא בטרם ההתקשרות עם הקבלן שהוא אכן מקצועי, אמין ובעל ניסיון, שכן בענף קיימים לא מעט חאפרים, בעוד שהטיפול בבטון מחייב היצמדות למפרט טכני מדויק תקני והקפדה על עבודה לפי הסדר. יתירה מכך, הטיפול בבטון כרוך בשלבי הכנה מתישים, שימוש בחומרים ייעודיים שעלותם גבוהה במאות אחוזים ביחס לחומרים הסטנדרטים, הרכב חומרים נכון להכנת התערובת וכדומה (לא סתם חוזרים פעם נוספת על ההערה, יש הרבה בעיות עם שיקום עמודים על ידי בעלי מקצוע חסרי ניסיון וכמעט כל שנה יש טעויות שעולות בחיי אדם ונזק רב).

מפרט טכני לעיבוי עמודי בטון

עיבוי עמודי בטון הוא מסוג המלאכות עם היבט בטיחותי ראשון במעלה, הדורש הקפדה יתירה על אופן הביצוע, תוך שמירה על כול הוראות בטיחות. לפיכך מחייב המחוקק נוכחות של מהנדס קונסטרוקטור בכול פרויקט הכרוך בשינוי כלשהו בעמודי הבטון. המהנדס נדרש להכין מפרט טכני, להיות נוכח בשטח בשלבי העבודה השונים כדי לפקח, לבדוק ולאשר שהביצוע מתנהל באופן תקין על פי המפרט. עם סיום הפרויקט נדרשת חתימתו המעידה על אישורו שהעבודה בוצעה כהלכה. להלן מפרט טכני סטנדרטי לעיבוי עמודי בטון:

  1. בטרם תחילת ביצוע העבודות לעיבוי העמודים, נדרש חיזוק זמני של הבניין על פי הצורך,

זאת על ידי רגלי מתכת.

  1. קילוף השפריץ, פירוק כול הטיח וחלקי הבטון הרופפים, עד ששטח פני הבטון נקיים.
  2. ביצוע עבודות חפירה סביב העמוד עד לעומק של כמטר בקירוב והגעה לראש הכלונס

(קורת היסוד), זאת במטרה לבחון האם החלודה פשטה גם אל עבר חלקי העמוד התת

קרקעיים. במקרה של התפשטות החלודה, שאז תידרשנה עבודות השיקום אף באזורים

הללו.

  1. פתיחת הסדקים שבעמוד עד לחשיפתם של ברזלי הזיון הפגועים. יש לחשוף את מוטות

הברזל החלודים כסנטימטר אחד מכלל היקפם.

  1. ניקוי ברזל הזיון מכול הקורוזיה באמצעות מברשת פלדה עד שמתקבל ברק מתכתי.
  2. טיפול בברזלי הזיון על ידי מריחתם בחומר צמנטי ממיר חלודה ומגן מפני קורוזיה, כמו

לדוגמה סיקה מונוטופ 610.

  1. מריחת העמוד בחומר חומר צמנטי מקשר בין הבטון הישן לבטון החדש. מומלץ לעשות

שימוש לצורך זה בחומר צמנטי איכותי כדוגמת סיקה רפ, המכיל חומרי שיפור וקישור

וצמנטים מיוחדים המקנים לו קשיחות וגמישות.

  1. במקרים מסוימים עולה הצורך בביצוע זיון חדש, זאת על פי להנחיות של מהנדס

קונסטרוקטור. הפעולה נעשית באמצעות עיגון רשתות ברזל אל העמוד הקיים, תוך כדי

החדרת יתדות והדבקתן בדבק אפוקסי.

  1. ביצוע תבניות עץ בהיקף שבין 20 – 10 ס"מ סביב העמוד הקיים בהתאם להוראות

המהנדס.

  1. יציקת בטון אל תוך תבנית העץ לצורך עיבוי העמוד. יציקת הבטון היא בעובי שבין

15 – 10 ס"מ ומכילה אגרגט קטן ותוספים. במהלך יציקת התערובת, חשוב להקפיד על

ריטוט הבטון כדי למנוע היווצרות של חללים וכיסי חצץ ביציקה.

  1. במקרים מיוחדים שבהם נפגעו קורות או עמודים באופן חמור, או כשמתבצע שיקום של

מבנים ישנים במיוחד, ייעשה שימוש בגראוטים צמנטיים ייעודיים כמו סיקה גראוט 314

במהלך יציקת העמודים. מדובר בחומרים מתפשטים ומתפלסים, הניחנים בחוזק ראשוני

וסופי וחוזקי הדבקה גבוהים במיוחד, הגנה על הברזל מפני קורוזיה ועמידות בוויברציות

והולם.

  1. 12. ימים ספורים לאחר התקשותו שח הבטון, מפורקת תבנית העץ ונבדק העמוד כדי לוודא

שלא נוצרו חללים וכיסי חצץ. במידה וקיימים כיסי חצץ, יש לאטום אותם עם חומר

מתאים.

  1. יישום שכבה של טיח צמנטי, כיסוי העמוד המעובה בשפריץ דק או בשכבת שליכט

וצביעתו מחדש לאחר מכן על ידי חומר איטום אקרילי (יש ליישם מספר שכבות צבע).

בלינק הבא תוכלו להרחיב מידע על קבלן שיפוץ בניין.  

מחירון לשיקום או עיבוי עמודי בטון

טווח מחירים

(כולל מע"מ)

פירוט העבודה והערותסוג העבודה
3,500 – 1,500 ₪בדיקה ראשונית של הנכס על ידי מהנדס קונסטרוקטור לשם הערכת היקף הנזק והכנת מפרט טכני.בדיקת מהנדס קונסטרוקטור בטרם השיפוץ
1,300 – 1,000 ₪ לביקורבמקרים שבהם דורש השיקום עיבוי עמודי בטון ופיקוח צמוד של מהנדס קונסטרוקטור. התעריף הוא לכול ביקור בודד באתר.ביקורת הנדסית של מהנדס קונסטרוקטור לאורך הפרויקט
600 – 400 ₪ ליום עבודהשכר העבודה עשוי להשתנות בהתאם לרמת מיומנותו של הפועל.שכר עבודה יומי לפועל
30 – 20 ₪ למ"רשטיפת עמודי הבטון במכונת לחץ מים כהכנה לקראת הטיפול בהם.שטיפת עמודי הבטון
80 – 40 ₪ למ"רחספוס, סיתות וניקוי פני עמודי הבטון.חספוס וסיתות פני עמודי הבטון
25 – 17 ₪ למ"רניקוי פני עמודי הבטון ופלדת הזיון באמצעות התזת חול בזלתי.ניקוי פני עמודי הבטון בהתזת חול
30 – 25 ₪ למ"רתיקון עמודי בטון שניזוקו בצורה קלה באמצעות מילוי שרפים אפוקסיים.תיקון סדקים שטחיים
200 – 160 ₪ למ"רתיקון עמודי בטון שניזוקו קלות על ידי מריחת חומר צמנטי פולימרי משופר בשכבות עד עובי 10 מ"מ.תיקוני בטון שטחיים
5,500 – 3,500 ₪ למ"קחיזוק עמודי בטון על ידי עטיפתם בבטון ב-300 עד עובי 10 ס"מ. התמחור כולל הסרת חלקי טיח עד לקבלת תשתית נקייה, חספוס הבטון, ניקוי ושטיפה בלחץ מים ויישום שכבה של מלט אפוקסי או מלט משופר.חיזוק עמודי בטון בחתך מלבני
20 – 15 ₪ למ"רציפוי של מוטות זיון בקטרים שונים בחומר מגן.ציפוי מוטות זיון בחומר מגן
120 – 100 ₪ למ"ראימפרגנציה (ציפוי הגנה בהספגה) של מוטות הברזל בעמודי הבטון.אימפרגנציה למוטות ברזל קיימים
120 – 75 ₪ קומפלטהארכת מוטות הזיון על ידי ריתוך. המחיר כולל בתוכו את עלות המוטות והעבודה.הארכת ברזלי הזיון בקוטר שבין 16 – 8 מ"מ
150 – 120 ₪ קומפלטהארכת מוטות הזיון באמצעות ריתוך. המחיר כולל בתוכו את עלות העבודה והמוטות.הארכת ברזלי הזיון בקוטר שבין 25 – 18 מ"מ
280 – 250 ₪ למ"רהשלמת מוטות זיון וחישוקים בקטרים שונים.השלמת מוטות זיון וחישוקים
320 – 130 ₪ למטרשיקום עמודים שבהם הבטון סדוק והזיון חלוד באמצעות עטיפה בטיח צמנטי. העבודה כוללת סיתות חלקי טיח ובטון, ניקוי מוטות הזיון וציפוי בממיר חלודה, תוך כדי שימוש בסיקה טופ ארמטק 110 וסיקה טופ 122.שיקום עמודי בטון שניזוקו ברמה בינונית (מחיר למטר)
2,700 – 1,700 ₪ לעמודשיקום עמודים שהבטון בהם סדוק וברזלי הזיון חלודים. עבודת השיקום כוללת סיתות של חלקי הטיח והבטון הרופפים, גילוי וניקוי מוטות הזיון באמצעות מברשת פלדה. השלבים העוקבים מורכבים מציפוי בממיר חלודה, יישום של חומר אוטם טיוח בבטון מועשר, שכבת טיח סופית ושכבת גמר על פי החלטת הדיירים.שיקום עמודי בטון שניזוקו ברמה בינונית (מחיר לעמוד)
1,200 – 1,000 ₪ למ"קבמקרים שבהם עולה הצורך בעיבוי עמודי הבטון כתוצאה מכך שהפרופיל איבד מהיקפו בשיעור הגבוה ב- 40% או יותר מעוביו המקורי. התמחור מהווה נגזרת של מגוון פרמטרים כגון סוג הקרקע, סוג הכלונסאות, עומק החציבה לכלונס קיים, סוג הציוד שבו נעשה שימוש וכן הלאה.חציבת כלונסאות קיימים
120 – 70 ₪ ליחידההחדרת עוגנים כימים שקוטרם בין 18 – 12 מ"מ, עד לעומק של 10 ס"מ בחלקיו השונים של עמוד הבטון. התמחור כולל בתוכו את עבודת קדיחת הקדח וקוץ בקוטר המתאים.החדרת עוגנים כימים
6,500 – 4,500 ₪ לעמודעבודת העיבוי כוללת חפירה וקידוח אל קורות הבטון, עיגון הקוצים הקדוחים והדבקתם באמצעות דבק אפוקסי. השלבים הבאים מורכבים מבניית תבנית ליציקה סביב העמוד, ויציקת בטון ב-30 בעובי 15 – 10 לתוך התבנית. השלב הסופי מורכב מפירוק התבנית, איטום חללים וכיסי חצץ במידת הצורך וביצוע גימור בשכבת הטיח.עיבוי עמודי בטון
200 – 150 ₪ לק"גבמבנים ישנים במיוחד ובמקרים שבהם ניזוקו עמודי הבטון באופן קשה, יידרש שימוש בגראוט צמנטי חד רכיבי כדוגמת סיקה גראוט 314. היישום מתבצע על ידי הזרקת החומר בקוטר שבין 16 – 10 מ"מ ובעומק מרבי של 50 ס"מ במהלך יציקת העמודים.תוספת מחיר עבור שימוש בחומר גראוטי צמנטי ייעודי
30 – 25 ₪ למ"רתוספת מחיר עבור ביצוע גימור בשכבת הטיח בעמודים מעוגלים או עגולים.תוספת מחיר עבור עמודים מעוגלים
מאמרים קשורים
לאיזה תוכן בעמוד תרצו לחזור?