מפקחי פרויקטים שרלטנים

איך נדע אם אדם אשר הגדיר את עצמו כמפקח על פרויקט השיפוץ שלנו ואו הבנייה אינו גובה מכיסנו משכורת ומסדר לעצמו חוג “חברים” בעלי מקצוע שונים אותם הוא עושק בדלת האחורית?

ישנם כרגע יותר מידי שרלטנים בשוק במסווה של מפקחים על פרויקטים כאשר לחלקם יש אפילו מגוון של תעודות הכשרה שונות ולכאורה נראים כמומחים, אך הם אינם מהנדסים ולמעשה תפקידם הרבה יותר דומה לקבלנים ראשיים במשכורת קבועה.

הם דואגים לארגן בעלי מקצוע וקובעים אתם מחירים עבור חלקים מהפרויקט ואף מזמינים חומרים וכל זאת, כאשר ישנה קופה של כסף על ידי מזמין העבודה שמוקצבת לטובת השיפוץ ועוברת דרך המפקח אשר אמור להשתמש בקופה לתשלום עבור העבודה.

אך ישנם יותר מידי מפקחים שרלטנים שמורגלים לתרבות “המעשר ותתעשר” והם גוזרים אחוזים גדולים מבעלי המקצוע, במחיר של העלמת עין מטיב העבודה וזירוז בעל המקצוע המסכן אשר מנסה לסיים את הפרויקט מבלי לאבד את מכנסו. אם זה לא מספיק גם אותו מפקח למעשה בוחר אך ורק בעלי מקצוע אשר מוכנים לשלם לו אחוזים ולא בוחר בעלי מקצוע על פי איכות, ניסיון וטיב העבודה שלהם.

בענף השיפוצים והבנייה ידוע שבעלי מקצוע אשר הורגלו “לפנק” מנהלי פרויקטים, מנהלי אחזקה, קבלנים ראשיים ועוד בטובות הנאה ובאחוזים מכספם, הינם בעלי רמת אתיקה ירודה ויכולת לזרז פרויקט בדרכים של קיצורי פינה ואף ביצוע עברות הנדסיות קשות. אותם בעלי מקצוע סוררים ינסו לחסוך בתהליכים ובשלבים חשובים, תוך ניסיון להרוויח לאחר שנחתך מהם מראש כל הרווח של הפרויקט. ישנם הרבה פרויקטים עם רווח אפס ואף מינוס ואותם קבלנים רואים זאת ככספת פרוצה, אותה הם עושקים בכל דרך מלוכלכת כולל הבאת בעלי מקצוע שונים וגנבת שכרם. הם לא פעם מושכים פועלים מסכנים בשיטות של רמאות, כך שהפועל מרגיש פגוע ואינו משקיע מאמץ בטיב העבודה ועסוק בניסיון לברוח כמה שיותר מהר תוך כדי קיצור פרויקט בכל מחיר.

זה לא קורה רק אצל קבלנים קטנים !!! אצל חברת בנייה גדולה ידועה היה פרויקט של מגדל מול הים, כאשר כל קורות הבטון צופו בטיח גבס אשר מתפורר והופך לאבקה מול רטיבות ועוד ימית המכילה מליחות שאוכלת את טיח הגבס שמותאם לחדרים סגורים. נמצאו מרפסות עם חלודה נוטפת מאריחי השייש ותחתיות המרפסות נמרחו בשפכטל אמריקאי אשר רגיש מאוד לרטיבות וכל זאת והבניין אפילו עוד לא אוכלס במלואו.

מעט על עולם הניהול של פרויקטים מבנייה ועד שיפוצים 

מנהלי פרויקטים בדרך כלל הם שכירים של חברת בנייה גדולה אשר מנהלים פרויקט בהיקף גדול וניתן לראות אותם בתוך מכולה באתר מצופים בתכניות של הפרויקט ומתחתיהם ישנם מנהלי עבודה אשר תפקידם להיות אנשי שטח ולקבל את פני העובדים בבוקר ואת ספקי החומרים השונים.

בפרויקטים קטנים יותר של בניית מספר מצומצם של וילות או פרויקט שיפוץ מבנה גדול, ישנו קבלן ראשי אשר תפקידו לנהל את הפרויקט תוך כדי הפעלת קבלני משנה. מדובר בשרשרת של קבלני ביצוע קטנים יותר וברוב המקרים גם סוגי התמחות שונים והקבלן הראשי מוציא מכרז לכל חלק מהעבודה ומחלק את הקבלנים לפי המכרזים.

בפרויקטים קטנים של בניית תוספת לדירה ואו שיפוץ דירות ישנו קבלן שיפוצים/בנייה אשר לרוב הוא בעצמו גם חצי בעל מקצוע וחצי השני מנהל את הצוות ואת הפרויקט עצמו.

הקבלנים הראשיים והקטנים יותר בסופו של יום הינם בעלי העסק אשר עומדים מול הלקוח, בעלי המקצוע שאתם ואו מתחתם מחויבים לאותו קבלן ולא ללקוח. גם אם הקבלן מביא מהנדס מטעמו עדיין זה לא אובייקטיבי מול הלקוח ותפקיד המהנדס לרוב לייצג את פעילות הקבלן מול הרשויות השונות.

ברגע שמדובר בסכומי כסף אשר צריכים לעבור דרך המפקח לבעלי המקצוע, אותו המפקח אינו אובייקטיבי !!!

ברגע שהמפקח בוחר את בעלי המקצוע, גם אם לכאורה עוזר ללקוח למצוא בעלי מקצוע זולים הוא אינו הגון מבחינתי !!!  

אם המפקח מעורב בתהליך בחירת הקבלן, גם אם מדובר בניהול מכרז הוא ברוב המקרים לא יותר מעסקן נוכל וסביר שידאג להבליט את חברו !!!

פיקוח הנדסי הגון צריך להיות תחת פיקוחו ובליווי צמוד של מהנדס מוסמך, אשר פוקד את האתר לפי נקודות ציון ברורות לכל הצדדים.

קבלן הביצוע מרגיש בטוח שיקבל את כספו שלא לפי גחמותיו של הלקוח, אלה רק לפי פיקוח הנדסי מקצועי אשר מגדיר את התקדמות הפרויקט ואת תוכנו.

קבלן הביצוע גם יודע שלא לחפף מאחר ויש עין מקצועית אשר מפקחת על אופן תפקודו ועלולה לעקב עבורו את כל הפרויקט ולגרום להוצאות גדולות יותר ולהפסדים.

הלקוח מקבל פרויקט שמפוקח בצורה מקצועית עם ידע רב, עם קבלן אותו בחר הלקוח אשר כל צעד שלו מפוקח ונבדק ונמדד. גם התשלום עבור הקבלן מתבצע לאחר סיום כל שלב באופן שקוף והלקוח בעצמו משלם לקבלן לאחר שקיבלו שניהם אישור מהמהנדס בדבר סיום שלב באופן מלא.

אותו מפקח גם יכול לשמש כבורר נטרלי במקרים של אי הבנה בין מזמין העבודה לבין בעלי המקצוע השונים, דבר זה קורה לא מעט כאשר הלקוח סיכם פרטים עם הקבלן אך חסרה הייתה ההבנה המלאה של המשמעויות השונות אצל אחד מן הצדדים.

היה לי מקרה של לקוח אשר ביקש קיר חלק עם שפכטל אמריקאי וסגר עם הקבלן על שתי שכבות של שפכטל ושיוף לאחר מכן, אך לאחר סיום העבודה הופיע הלקוח עם זרקור והחליט בהמלצת חבר לערוך בדיקת זרקור לקירות. כמובן שהתוצאה הייתה ריבוי של בליטות, חוסר אחידות בקירות וניתן היה לראות חורים קטנים ואף בועות אוויר קטנות. הקבלן מבחינתו צודק מאחר וסגר עם הלקוח על שתי שכבות, אבל שכח כמה רחוק הוא זרם בשלב המכירה עם לקוח בלשונו והבטיח קירות חלקים כמו שייש והלקוח ציפה לפיניש ברמה של שייש חלק ואחיד. בפועל מדובר בדירה ישנה עם קירות שצריכים יישור רציני והרבה יותר עבודת הכנה לפני השפכטל האמריקאי, אותו יצטרכו למרוח בשכבות על שכבות בכדי להגיע לרמה של שייש חלק.

במקרה כזה רק מפקח נטרלי אובייקטיבי יוכל לעזור לשני הצדדים להתקדם קדימה ולא להיכנס לעצירת הפרויקט ולוויכוחים חסרי סוף. פרויקט שיפוצים בפני עצמו יכול להיות מתיש ולקוחות רבים מתחילים ברוח חיובית, אך לאט לאט הם מאבדים סבלנות ובמיוחד אם ישנו רצף של עיכובים ואו חריגות מהתקציב ואז רמת הלחץ עולה והדבר האחרון שרוצים להוסיף לסיר הלחץ, עוד ויכוח אין סופי כתוצאה של אי הבנה כזאת או אחרת.

תפקידו של מפקח שיפוצים איכותי ואמין

להיפגש תחילה עם מזמין העבודה על מנת לסכם את תוכן הפרויקט ולהבין את כל רצונותיו, באם מדובר בעריכת ביקורת במבנה בנוי יהיה גם צורך לכתוב דוח ואו מפרט כללי.

בשלב השני עליו להיפגש עם מזמין העבודה והקבלן הנבחר לצורך תאום ציפיות וסיכום פעולות וצורת העבודה של הקבלן. הם גם צריכים בשלב הזה לכתוב את אופן חלוקת התשלומים לפי אבני הדרך המוסכמים מראש אשר מחולקים בצורה שמותאמת לפרויקט עצמו.

מתחילת הפרויקט על המהנדס ומי מטעמו להופיע לפי השלבים ואף לערוך ביקורת פתע מידי פעם בכדי לראות את התקדמות העבודה ואת טיבה. באם הקבלן סיים שלב הוא יכול לפנות למפקח שיבוא לאשר את העבודה ובכך יכול הקבלן להתקדם לשלב הבא, כך שזמינותו של המפקח לא פחות חשובה.

על המפקח לראות בטובת שני הצדדים שכן לא פעם מזמין העבודה יכול בעצמו להוות בעיה על ידי בקשת חריגות ללא רצון להוסיף תשלום לקבלן ואו לבקש רמה גבוהה יותר של עבודה מאשר מוכן לשלם. לא פעם קרה שדעתו של מזמין העבודה השתנתה עכב התערבות של חבר ואו בן משפחה “מבין גדול” אשר מחלקים הוראות חריגות לגמרי ואו מבקשים דברים הזויים אשר אינם נמצאים בהסכם מול הקבלן והם אינם מבינים שבדרישתם מהקבלן להפסיד כסף, הם אולי מאלצים אותו לחסוך בקיצור פינות אחרות.

בסוף הפרויקט תמיד יש את עניין הסיום אותו לא תמיד ניתן לסיים בקלות, כל הצדדים כבר עייפים ומותשים ורוצים להתקדם הלאה ובדיוק בשלב הזה יכול מאוד לעזור המפקח על מנת לקבוע לאחר סיור רג’קטים את אופן הסיום הנכון. המפקח עובר עם מזמין העבודה והלקוח ועורך רשימת רג’קטים סופית אותה הקבלן מתבקש לסיים ולאחר סיומת מגיע שוב המפקח לאשר שכל הדברים בוצעו והפרויקט מסתיים.

הקבלן בשלב הזה יכול הישאר רגוע בידיעה שיש לו רשימה מסודרת וברורה של מטלות אותן הוא יכול להתחיל לפסול לפי סיום כל מטלה, הוא גם רואה את שלב הסיום בהבנה של קבלת התשלום הסופי לאחר סיום הרשימה וקבלת האישור הסופי בדבר סיום פרויקט מהמהנדס.

קורה לא פעם שקשה ללקוח לסיים את העבודה ורשימת הרג’קטים אינה מסתיימת והקבלן המותש, כבר מתחיל לחפף עד שמתיש את הלקוח. ניתן לראות במקרים רבים שהפרויקט בוצע ברמה הטובה ביותר אך הסיומת הייתה חוויה קשה ונפגעים הקבלן ומזמין העבודה.

 

נכתב על ידי – עמית עוז 2019