מצלמה תרמית היא אחת מהכלים המשמשים מאתרי נזילות ומעריכי נזקים בתחום נזקי הרטיבות וחדירתה לתוך הבית שלנו. על מנת לצמצם את האפשרות שבודק יגיע למסקנות מוטעות כחלק מתהליך האיתור של מקור חדירת הרטיבויות למבנה, נדרשת הבנה מלאה של תקרית הרטיבות הרלוונטית. הטעות אותה רוצה הבודק המיומן למנוע היא הגעה למוקד שגוי של הלחות או הערכה מוטעית של הנזק שעשוי להיגרם מלחות שהצטברה בנקודה מסוימת.
בכדי לחזק את הנתונים העולים מההדמיה התרמית משתמשים בכלי נוסף שבודק מדי לחות ומכאן עולה השאלה- איך ניתן לקבוע היכן לבצע את הבדיקה הנדרשת באמצעות מד לחות?
למרות שמצלמה תרמית לא יכולה לקבוע את הכמות ואת האופי של הלחות שהצטברה בעקבות נזילת המים, ביכולתה לאפשר לבודק מיומן לאתר את המקום הנכון לבצע בדיקת לחות באמצעות המד במקומות המעלים חשד סביר. ללא שימוש בהדמיה התרמית, מודד הלחות יכול להיות מונח בנקודה הלא נכונה, ומכאן הדרך לאיתור מוטעה קצרה.
מצלמה תרמית מציגה למעשה הפרשים קטנים בטמפרטורה של המשטחים עליהם מבצעים את ההדמיה. הפרשים קטנים בכמות הלחות יוצרים בפועל הפרשים משמעותיים ברמת האנרגיה האינפרה אדומה הנפלטת מהמשטח הנבדק.
הפרשים בטמפרטורת השטח של משטח לח יכולים לנבוע ממספר סיבות:
- הסיבה העיקרית והנפוצה ביותר היא התאדות של הלחות מפני השטח.
- עיכוב תרמי, כלומר שינוי אטי יחסית של הטמפרטורה של משטח לח כתוצאה מצפיפותם הגבוהה יותר של המים ביחס לסביבה.
- הפרשים בהולכת חום כתוצאה מלחות המשטח.
- הפרשי חום הנובעים מהעובדה שמים יכולים "להוביל" חום ממקום למקום כחלק מהתנועה שלהם.
אי הבנה של כל אחת מהסיבות יכולה להביא לייחוס לא מדויק של התמונה העולה מההדמיה למקור האמיתי של הרטיבות הנצפית. מכיוון שכל התהליכים הנ"ל מתרחשים בו זמנית בכל מבנה, נדרשת מיומנות גבוהה בשימוש באמצעי האיתור השונים, ובתוכם במצלמה התרמית על מנת למנוע טעויות.
יש לקחת בחשבון שבפועל מרבית המגמות התרמיות המוצגות בהדמיה תרמית אינן תוצאה של רטיבות. פענוח לא נכון של הדמיה יכול להוביל לניסיונות איתור לחות כושלים או שגויים. הסיבות ליצירתן של מגמות תרמיות במבנה, מלבד קיומה של לחות גבוה. בין היתר ניתן למנות:
- השפעה של מיזוג אוויר ואמצעי חימום.
- תנועה של אוויר קר\חם העוברת בסמוך לקיר.
- אור שמש שיכול לחמם נקודות מסוימות או צל שיכול להציג נקודה מסוימת כקרה.
- לפינות בחללים מסוימים יש נטייה להיראות קרות יותר בהדמיות.
לסיכום – על מנת להימנע מקריאה שגוייה של הדמיות תרמיות יש לאמת את הממצאים באמצעות מדי לחות, השוואת הממצאים עם תכניות הבניין ועם מצב המשטח הנבדק מתוך חללים שונים ומחוץ למבנה (אם רלוונטי), תיעוד פעילות האיתור לצורך שחזור בשעות שונות, ביצוע שחזור מקומי של הרטיבות בכדי לאמת ממצאים ועוד.
שימוש לא נכון ביישומים המוצעים ע"י חלק מיצרני המצלמות התרמיות יכול אף הוא להוביל למסקנות שגויות:
- שימוש ברמת דיוק רדיומטרית אינה רלוונטית לאיתור לחות, אין משמעות להפרשים של עשיריות מעלה בתחום איתור הנזילות.
- שימוש ביישומי תיקון כושר פליטת חום בהתאם לסוג המשטח הנבדק יכולות להוביל לטעויות. יישומים מסוג זה לא רלוונטיים לאיתור לחות.
- שימוש במצלמות בעלות רגישות תעשייתית. בבדיקות פליטת חום תעשייתיות או חשמליות יש ערך לאיתור הפרשי חום בתוך טווחים של מאות ואלפי מעלות צלזיוס. במקרים של לחות נדרשת רגישות להבדלים בתוך טווחים של עשרות בודדות של מעלות.
ניתן לראות שאיתור נזילות באמצעות מצלמה תרמית אינה עניין של מה בכך. המרווח לטעות שיכולה לעלות במקרה הטוב באיתור לא נכון של המוקד ולהביא לבדיקה מחודשת, ובמקרה הרע לשבירה של הקיר הלא נכון ואו לפגיעה בריצוף.